לילה אחד, כשהכוכבים כבר עצמם הלכו לישון בין ענני השמים הכהים. ועלי כותרת פרחי היום הצבעוניים נסגרו כבר מזמן, וצל העצים נראה מפחיד משהוא מצליל איורי דמיון משוגעים.
וכולם ישנו, חוץ מאלו שלא. והדממה הייתה האחת להצליל את המחשבה, ולהפוך אותה לריקה ונקיה כל כך, עד שכבר אבק עכור נראה שם.
הוא נזכר לחזור, כמו מכת שוט קרירה על עור בוער. הילד מפינת הכיתה, אותן פנים שמחות ועיניים עצובות, אותו החיוך היפה והמעוקם שנחרט ונעלם מפניו כמו ציורי חול זמנים.
אותן הבטחות אינסופיות, אותן בריחות חסרות דאגה. חופשיות. חופש.
רוח קרירה שמזדחלת בין שיער המשי הרך, ובין שכבת בד לעור חמים. בין שכבות לב ופעימות מואצות, וריפרופי אצבעות מרגיעות. בין קמטי צחוק וצלילי שמחה מרחפים.
אותה שלווה אינסופית שנדמה והייתה קיימת בכמויות של אינסוף תכול של אוקיינוס. כמו אינסוף של מספרם של הכוכבים וגרגירי החול הזהובים. כמו האינסוף של האהבה. של הכאב.
אז, כשחלמתי על בית לבנים מרווח, אבל קטן. עם חלונות בוהקים, מבלי אף בד היחצוץ בין אור השמש/הירח לביננו. בכדי שהלבד של שנינו, ירגיש קצת פחות בודד.
אז, כשהכוכבים היו האחדים להפר את בדידותנו. אז כשדילגנו בין לילות של שכרון נקי ומאוהב. מדלגים מעל שבילי הלכת של הסיפור שלנו. ומצאנו את הרגיעה המזויפת שלנו, והיא הרגישה קצת פחות זולה מהעולם.
ועכשיו, הם מספרים לי, הם מספרים את הסיפור שלנו שהפך שחור ועכור יותר מהחלל עצמו. אז כשנכנסו אנשים והרסו את הלבד, אבל הרסו גם אותנו.
אז, כשהזכרונות היו מציאות, והמציאות הייתה יפייפיה, כמעט כמוך...
כמעט כמו מרחבי הריצה הירוקים שריפדו את בריחתנו מהמציאות, שם היינו משרבטים בעיפרון מרושל את מציאותנו החדשה, המציאות שלנו. הנצח שלנו.
אז, שהשם שלך היה רק מילה, רצף אותיות מתוק, אז שהשימוש היחיד בו לא היה קריאות כאב נואשות של חיפוש אחריך. אחרי השארית שלך, אחרי שארית הקול הנמוך, שארית המגע, שארית האהבה; שנדמה ונותרה בכל מקום בבית הלבנים ההוא.
אז, שאדום לא היה האחד לצבוע את התשוקה שלנו. שאדום לא היה הצבע האהוב עליך; שלא נלחמתי לצבוע על פינת ריקנות באדום ההוא. מנסה לצבוע את הצללית שלך. רק לתפוס אותך, להשיג את הריצה המטורפת של המרדף הלא נגמר שלך אחרי הכל.
אז, שאני הייתי הכל, שלא הייתי צריך לרחף באדום, מנסה שתאהב אותי, כמעט כמו שאהבת אדום, כמעט כמו שאהבת אותי.
מצטערת שהאחד הזה קצר:/ זה משהו שהיה לי במחברת מזמן, אבל הבטחתי להעלות משהו ואני מקיימת*!/ miisssyouuu
אני על הדרך עובדת על עוד וונשוט ארוך יותר!! ומעט יותר לאריי כי זה טכנית לא ממש נחשב.
