אחרי היום הזה ג'אנגקוק לפעמים היה קונה לג'ימין מתנות. מה הוא רק לא קנה לו. הוא היה קונה לו פרחים, שוקולד, אביזרים ועוד. ג'אנגקוק כבר פחות ישב בלילות והקשיב לג'ימין....
אחרי שבוע קשה של לימודים וקצת עבודה, סוף סוף הגיע יום שבת. אפשר סוף סוף לנוח ולשכוח קצת מהעולם, אבל ג'ימין היה בבית לבד, מעניין למה? הוא החליט להתקשר לג'אנגקוק כדי לשאול אותו מה קורה ואיפה הוא עכשיו...
ג'אנגקוק: אלו? ג'ימין: היי, איפה אתה? ג'אנגקוק: אני יתעכב טיפה ג'ימין: מה קרה? ג'אנגקוק: כלום כלום, פשוט תחכה לי, אני עוד מאט פה. ג'ימין: אוקיי...
עברה שעה, שעתיים, שלוש, אבל ג'אנגקוק עדיין לא הגיע בחזרה. ג'ימין כבר מזמן התחיל לדאוג אבל אז מישהו דפק בדלת. ג'ימין פתח וראה שביל של פרחים ואותו שמחכה לו בקצה, הוא חייך והתחיל להתקדם לאוטו. דרך אגב, השביל הזה לא מסתם פרחים, זה היו ורדים שג'ימין ממש אוהב בזמן האחרון. הוא התקרב לאוטו ואחד השומרים בבית פתח לו את הדלת וג'ימין ניכנס לאוטו. אחרי שהשומר סגר את הדלת הנהג התחיל לנסוע.
אחרי כ-15 דקות, האוטו עצר וג'ימין יצא מהאוטו וראה את זה:
К сожалению, это изображение не соответствует нашим правилам. Чтобы продолжить публикацию, пожалуйста, удалите изображение или загрузите другое.
והוא ראה את ג'אנגקוק שמתקדם אליו עם שתי כוסות יין...
ג'אנגקוק: היי חמודי ג'ימין: לא ציפיתי לזה... זה כלכך יפה ג'אנגקוק: ברור, אני מאוד מקווה שאתה תאהב את הערב הזה ג'ימין: אם זה איתך אז ברור שאני יאהב אותו!
הערב הזה היה ממש רומנטי. הם שתו, אכלו, דיברו ובעיקר נהנו...
הם נהנו מכל רגע שהיה להם יחד... כך הם התאהבו יותר ויותר אחד בשני...
