פרק 26

110 12 0
                                    


״הגעתי למסקנה שאנשים היחידים שאני רוצה בחיי הם אלה שרוצים אותי בחייהם גם כשאין לי שום דבר להציע חוץ מאת עצמי״

—————————

כעבור שבועיים -
״טומו! איך עברה הבגרות?״ זה היה נייל, לואי שכב על אחד הפופים בגג שעליו עמלו קשה והפוף לידו שכב זאין ,הם דיברו על הא ודא עד שנייל שבידיוק נגמר לו השיעור עלה גם הוא לגג.
ללואי היה היום את הבגרות במתמטיקה, למען האמת הוא חרש על החומר כל כך הרבה שהארי כבר ידע שאת החומר בצורה מעולה, וזה כנ״ל לגבי ג׳יי ולוטי שגם ישבו ללמוד עם לואי.
״הלך בסדר, היו תשובות שפחות הייתי בטוח לגביהם וכאלה שיותר, אבל בסך הכל אני בטוח שאני אעבור את המועד הזה״ ענה לואי בחיוך גאה,נייל התקרב אליהם והתיישב לבסוף בפוף שהיה קרוב אל זאין,לואי הוסיף ושאל,״איך עבר לך השיעורים עד עכשיו?״
״עברו מעולה! תגיד אני יכול את הפלאפון שלך רגע? פשוט שכחתי את שלי בכיתה״ ביקש נייל במבט חמוד שלואי לא יכל לסרב לו והושיט לו את הפלאפון שלו.
נייל מיד נכנס לעמוד אינטרנט האהוב עליו- של הפיצרייה .
הוא ידע שבטח ליאם והארי יגיעו בקרוב ולכן והזמין להם שלושה מגשים ,הם יסיימו אותם. בטוח. הוא הזמין גם שתייה,לכל אחד את האהוב עליו .ספרייט לזאין ולואי ,קולה לעצמו ולהארי, ולליאם הוא הביא בקבוק של פיוז טי.
הוא השאיר את הפלאפון של לואי קרוב אליו כדי שכאשר השליח יתקשר הוא יוכל לענות לו.
״נייל תביא רגע״ ביקש לואי את הפלאפון שלו חזרה,הוא רצה לשלוח להארי הודעה.
״לא!״ קרא נייל באינסטינקט.
״לא..?״ שאל לואי מבולבל וזאין דפק לנייל מבט לא מבין.
״פשוט לא ענו לי,ואני מחכה שיחזרו. זה ייקח ממש כלום זמן, רבע שעה- חצי שעה ,או יותר.אתה לא ממהר נכון?״ שאל בביטחון נייל, לואי משך בכתפיו והמשיך לספר לזאין על מה שקרה לו יום קודם.
אחרי ארבעים דקות של המתנה וציפייה השליח התקשר ללואי. נייל מיד קפץ וענה לפלאפון .לואי הסתכל עליו מבולבל .
״זה הוא..״ סימן לו , השליח הסביר לו איפה הוא נמצא, נייל זרק את הפלאפון לצד לואי וקם ,הוא סימן לזאין לקום איתו,״אני צריך שנייה עזרה מזאין. 5 דקות חוזרים לו״ הודיע נייל והשניים יצאו כאשר אחד מהם מבולבל מאוד.
לואי ישב בנתיים על הפוף וחיכה לזאין ונייל שהתנהג מוזר.
צליל הודעה משך את תשומת ליבו אל הפלאפון שלו הזרוק על הרצפה לידו.

האז
האז: לו, איפה אתה?
אני: בגג אתה בא?
האז: חצי דקה שם

ובאמת אחרי כמה דקות הדלת נפתחה וראשו המתולתל של הארי הציץ ממנו.
״האז!״ קרא לואי וקם ממקומו,חיוך גדול היה מרוח לו על הפרצוף רק מלראות את הארי מחייך .
״לו,התגעגעתי״ נאנח הארי וחיבק את לואי שהתקרב אליו במהירות.
״גם אני,מלא״ ענה לואי בחיוך ושיפשף את עיניו על חזהו של הארי,הם התנתקו והחלו ללכת לכיוון בו שכב לואי דקה אחת קודם ,״אז קרה משהו היום?״
מאז אותו יום בו הארי נפצע מהחבורה של ניק .אן דיברה והתקשרה ללא הרף למנהל כדי למצוא לבן שלה סידור אחר בבית ספר. בדונקסטר אין הרבה בתי ספר עם רמה טובה שיכולה להביא אותם הלאה -לאוניברסיטה ,לכן אן התעקשה על הבית ספר הזה. היא לא דאגה למצב החברתי של הארי, במיוחד כי הוא פגש את שלושת חבריו המיוחדים עד מאוד, ויש לו גם את לואי- דבר שהזכיר לה לשאול את הארי עליו.הם נראים בזמן האחרון קרובים בהרבה מלפני זה.
״למען האמת כן,אמא שלי הצליחה למצוא לי דרך אחרת לעשות בבית הזה בגרות מלאה ואפילו לסיים מוקדם״ ענה הארי בחיוך ,הם ישבו על אותו הפוף כך שרגלו של לואי נחה על רגלו של הארי, הארי רק הניח את ידו הימינית בנוחות על רגלו של לואי וידו שעטפה את כתפיו של לואי אחזה בידו השמאלית של לואי. הארי הגיע כבר ממזמן למסקנה שהוא לא צריך כלום בחיים. רק להיות קרוב ללואי, ולהיות שלו-דבר שלקח לו הרבה זמן עד שהצליח להשיג את זה,אך הוא לא התחרט על זה לרגע אחד.
״נו! מה הסידור החדש?״ שאל לואי בהתרגשות קלה,כך לא יציקו להאז,חשב.
״אז ככה, המנהל מצא מורה שתשב איתי ותלמד אותי כל פעם נושא אחר לבגרות הקרובה וככה אני אלמד פחות שעות,יותר ידע,ואני גם כנראה אסיים מוקדם״ הסביר הארי בחיוך שגדל מרגע לרגע, הוא כל כך שמח. הוא בחיים לא חשב שהרגע הזה יגיע. הוא ולואי בני זוג , הוא מצא עוד שלושה חברים מדהימים, הוא מצא גם סידור ללימודים שלו כך שהוא יוכל בהפסקות להיות עם הבנים וגם השיעורים יעברו בנעימות .
הוא לא ידע איזה עולמות הפכה אימו כדי שיוכל ללמוד בצורה שתיהיה הכי טובה לו.
״האז אני כל כך שמח בשבילך!״ קרא לואי בחיוך, הוא קפץ על הארי בחיבוק מוחץ וכאשר הרפה נשק לשפתיו של הארי ,הארי מיהר להניח את ידו על צווארו של לואי והעמיק את הנשיקה.
״שיט שיט שיט״ שמע הארי לחישה מאחוריו, הוא ניתק את הנשיקה בהרגשת פספוס קלה ,כאשר הסתובבו הוא ולואי הם ראו את שלושת הבנים מחזיקים ארגזי פיצה ומבט מצטער על פניהם, את ליאם פגשו בידיוק כאשר יצא מכיתתו בדרכם לגג חזרה.
״מאיפה הבאתם פיצה, נייל?״ חידד לואי אל השאלה אל הבלונדיני .
״א- זה אולי היה ממך״ ענה,ומיהר להעביר נושא,״אבל אנחנו מצטערים שהפרענו,לא התכוונו ,נוכל לחזור אחר כך״
״ממני??״ שאל לואי בהלם,״מתי הספקת?״
נייל רק חייך חיוך מובך ומשך בכתפיו.
״לא הפרעתם זה בסדר.בואו״ ציחקק הארי ,ענה על שאלתו של נייל וסימן להם להתקדם אליהם ואז הוסיף ,״וגם כי אני רעב,קדימה,איזה תוספות שמתם?״
ליאם וזאין צחקו התיישבו בפופים הקרובים ,הם פתחו את המגשים והתחילו לאכול. נייל התיישב גם הוא אך הוא ישב על הרצפה ,אחרי שחילק את בקבוקי השתייה הוא פתח את המגש והחל לזלול.

Best friend or not - L.SWhere stories live. Discover now