.Obsession//L.S

פרק 20

נ.מ. לואי:

יצאתי מהמשרד שלי והלכתי ישר לספרייה כשנכנסתי ראיתי את הארי עם לחיים ואף אדומים וישן. הלכתי והרמתי אותו ככה שהידיים שלו היו מסביב לצאוור שלי והרגליים שלו מסביב למותן שלי הראש שלו היה לי על הכתף ולמזלי הוא לא התעורר, אתם בטח שואלים זה לא יהיה יותר פשוט אם הוא פשוט יקום וילך לבד... לא זה לא כי אז הוא ישאל מלא שאלות שאו אני לא יוכל לענות עליהן או שאין לי זמן לענות עליהן ואז אני יתעצבן עליו ואו  ייתן לו מכה חזקה על הראש או שאני אזריק לו משהו שאחרי זה יעשה לו כאב ראש מטורף ואני ממש לא רוצה לעשות את זה אז אני מעדיף שהוא יישן את כל הדרך, מה שיעשה את הכל פשוט יותר.

ירדתי במדרגות יוצא מהדלת הראשית הכנסתי את הארי לבגאז' של האוטו קושר את הידיים שלו ושם לו בד על העיניים, רק ליתר ביטחון. עשיתי הכל הכי בזהירות שאני יכול כדי שהוא לא יתעורר, אחרי זה נכנסתי חזרה הביתה אורז תיקים עם דברים שאני חושב שהם באמת נחוצים ומתקשר לעובדים שלי שיבואו ויעזרו לי להעביר את הכל. בזמן שהם התחילו לסדר את הכל לתוך ארגזים ודאגו שהכל יהיה מאורגן אני הלכתי למטבח להתקשר לזאין שענה תוך צלצול אחד מה שבהחלט היה מוזר כי הוא אף פעם לא עונה כל כך מהר, אולי הוא ראה את הכתבה וציפה שאני אתקשר אליו.

"הלו?"

"..."

"זאין?"

"..."

"זאין זה לא מצחיק אותי בשיט אני חושב שאתה כבר ראיתיה את הכתבה אבל אם לא מישהו אמר לשוטרים איפה אפשר למצוא את הארי עכשיו אני לא בטוח אם יש להם את הכתובת הנכונה או לא ואני לא רוצה לקחת סיכונים אז אני מביא את הארי ואנחנו עוברים לגור בבית שלך אני אהיה שם עוד בערך שעתיים משהו כזה"

עדיין כלום אז פשוט ניתקתי, כנראה שהאידיוט שם את עצמו על השתק בטעות, לא כאילו זאת תהיה הפעם הראשונה.

אחרי השיחה יצאתי מהבית נותן לעובדים שלי לעשות את מה שהם אמורים לעשות בזמן שאני מסיע את היהלום שלי לבית של זאין למקום שהוא יהיה בו בטוח מהאנשים שמנסים לקחת אותו ממני.

כנסתי לרכב מסדר את הג'י פי אס ואת המצלמה ששמתי עם הארי ככה שאני יוכל לראות את שניהם ואז התחלתי לנסוע הרבה מעל למה שמותר, בערך באמצע הנסיעה ראיתי את הארי מתחיל לזוז והבנתי שהוא התעורר לא כל כך שינה לי כי כל עוד הוא לא עוד הוא לא עושה רעש או מפריע איך שהוא הוא יכול להישאר ער אפילו לא שתי שניות ממתי שחשבתי את זה הוא התחיל לצרוח הכי חזק שהוא יכול ולדפוק על הרכב לבעוט והוא אפילו נתן כמה מכות עם הראש אז הייתי חייב להרדים אותו, עצרתי בצד והזרקתי לו את החומר שקיוויתי לא להשתמש בו אבל במקרה כמו כזה אתה חייב לעשות דברים גם אם אתה לא רוצה לעשות אותם.

המשך הנסיעה עבר חלק אחרי התקרית הזאת בגלל שהארי לא התעורר, אחרי בערך שעה הגענו לשער של הבית שהבאתי לזאין, הכנסתי את הקוד ונסעתי עוד קצת עד שהגעתי לממול דלת הבית זה היה מוזר שזאין עדיין לא יצא כי הוא היה אמור לקבל התראה שמישהו פתח את השער או שאפילו מישהו בכלל התקרב לבית, בגלל שהבית באמצע היער התקנתי חיישנים ככה שלא יהיו לי הפתעות שאני לא רוצה שיהיו לי אומנם בבית הקודם לא היה לי את זה אבל אתם יודעים אתה נהיה חכם יותר אחרי כל פעם, יצאתי מהאוטו הולך מאחוריו ומוציא את הארי הרמתי אותו מהרכב בגלל שהוא עדיין היה מחוסר הכרה, הלכתי לדלת ודפקתי היא נפתחה אבל לא היה שם אף אחד והיה חושך כמעט מוחלט בבית, אוקיי זה קצת מוזר ומאוד מחשיד, מתוך סקרנות ומתוך צורך למקום לחיות בו שהוא לא במרחק של כמה שעות טיסה התחלתי להיכנס הלכתי בקצב איטי מסתכל לצדדים כדי לוודא שאין שם אף אחד כהגעתי לסלון הארי התחיל לזוז טיפה ואז הרגשתי משהו פוגע לי בראש ונפלתי לרצפה והראיה שלי נהייתה מטושטשת, הדבר האחרון שראיתי זה מישהו מרים את הארי מהרצפה ואז הכל הפך להיות שחור.

אני מקווה בשביל זאין שזו סתם מתיחה שהוא או נייל חשבו שהיא תהיה מצחיקה.

-------

אני יודעת שזה פרק קצר אבל הוא חשוב מאוד