.Obsession//L.S

פרק 21

נ.מ. ליאם: (הפתעה!!!)

היום יום שלי בכמה שבועות או חודשים, באמת שכבר איבדתי תחושה של זמן, האחרונים היו הדבר הכי משעמם ובלתי נסבל שאי פעם הייתי חייב לסבול, כל יום זאין מעיר אותי בשש כי הוא צריך לעבוד והוא לא מסוגל להתעורר משני שעונים אז משש עד שש וחצי עובדים מאתיים שעונים, ואני תמיד מתעורר מהראשון, אחרי שכל השעונים גמרו אני יורד למטה מכין לשנינו ארוחת בוקר אנחנו לרוב אוכלים אותה בשקט או עם שיחות קטנות כי שנינו לא אוהבים בוקר וזאין גם טיפה מפחיד בבוקר ואחרי שאנחנו גומרים אני צריך למצוא משהו שיעסיק אותי עכשיו זה היה יותר קל בכמה ימים הראשונים אבל כבר אין לי מה לעשות בגלל שזה רק שנינו הבית לא מתבלגן ממש, קראתי כבר כמעט את כל הספרים בספרייה, קר מדי בשביל לצאת לבריכה, התוכניות טלוויזיה או ילדותיות או שזאין לא נותן לי לראות אותן כי הוא אמר שהא לא רוצה שאני יבשל את המוח שלי כל היום עם הטלוויזיה והוא יודע שאני שונא תוכניות של ילדים, יש גבול לכמות הדברים שאני יכול להכין או שאנחנו יכולים לאכול ואני באיזשהו שלב אפילו צבעתי את הבית אבל כפי ששמתם לב נגמר לי מה לעשות עכשיו בטח שואלים למה את לא עם זאין אז הנה התשובה שלכם מאז שגיליתי לגבי הארי אני כועס עליו אני לא מדבר איתו אלא אם כן אני חייב ואני בכללי לא נהנה יותר מדי מלהיות לידו כרגע אז אני מתחמק ממנו או מתעלם ממנו המזל שלי זה שהוא לא דוחף הוא ניראה לי מבין למה אני כועס עליו במידה כזאת או אחרת אבל לא מספיק כדי שזה ישנה את דעתו, מדברים על השטן והשטן יבוא "ליאם בוא הנה שנייה" שמעתי אותו צועק פשוט התעלמתי והמשכתי לשבת על המיטה קורא את הספר שלי מקווה שהוא יעזוב אותי בשקט "ליאם!!" עדיין מתעלם ועדיין מקווה שהוא יבין את הרמז.

להתעלם היה רעיון רע אתם בטח שואלים אותי למה אז הנה התשובה שלכם זאין לא אהב את זה יותר מדי וחשב שמגיע לי להיענש על זה שהתעלמתי ממנו מתי שהוא קרא לי.

אז אני כרגע שוכב עם החזה שלי על המיטה והחלק התחתון שלי על הרגליים שלו והוא מכניס את האצבע שלו שוב באיטיות לתוכי ומוציא מהר זה ככה כבר ברבע שעה האחרונה, הדמעות כבר מזמן התחילו, ואני לא יודע אם זה בגלל שאני סובל או בגלל שאני מת לגמור כבר.

משום מקום זאין הכניס עוד אצבע והזיז אותם מהר שהרגשתי כאילו עוד שניה אני הולך להתפוצץ, "אההההה" צרחתי כמו שלא צרחתי בחיים שלי, בשנייה אחת הרגשתי סטירה חזקה על התחת שלי ואת זאין מפסיק להזיז את האצבעות שלו . "אני לא רוצה לשמוע אותך זה ברור" "כ-כן-אהה" הוא הצליף בי שוב, "לא רוצה לשמוע אותך!" הוא נשמע מאופק אך עצבני. שתקתי והנהנתי הרי מה אני יכול לעשות. לא עבר הרבה זמן וזאין הניח אותי על המיטה קשר לי את הידיים והלך להביא משהו מהמגירה ליד המיטה, לא הספקתי לחשוב מה הוא עושה וכבר הרגשתי וויברטור בתוכי, הוא זז מהר לדעתי על המהירות הכי גבוה וזה משגע אותי, אני מנסה לא לזוז או להוציא משהו מהפה, זאין התקרב עלי לאט לאט עם חיוך ערמומי ולחש לי "לא מתעסקים איתי בייבי" הוא לחש בקול שהיה הרבה יותר מדי סקסי "אני הולך עכשיו וכשאני אחזור" הוא המשיך החיוך כבר לא על הפנים שלו "אם אני רואה שגמרת, העונש הזה יהיה כלום לעומת מה שאני אעשה לך" אם זה הוא יצא מהחדר והשאיר אותי לבד.