הברקים תמיד קסמו לי.
עוד כשהייתי בת 7 הייתי צופה בברקים בהשתאות. הם כה יפים ומסוכנים... היה בזה משהו מלהיב שמשך את העין.אני זוכרת שכשהייתי בסוף כיתה ד׳ נסעתי עם סבתי אל ביתי בזמן שהיו הרבה ברקים בשמיים. רעדתי מפחד, וסבתי נאלצה לשמוע את החששות שלי שהברקים יפגעו באהובים לי.
במבט לאחור אני חושבת שהברקים דומים לדבר בלתי אפשרי שחושקים בו. הם מרהיבים, אך נגיעה בהם מסכנת חיים.
לכל אחד יש ״ברק״ משלו על פי דעתי; משהו שחושקים בו, אבל נאלצים לצפות בו מרחוק למען טובתך וטובת הכלל.
אי אפשר לתפוס את הברק, ואי אפשר להציל את כולם ממנו.
YOU ARE READING
מחשבותיי✨
Randomבייסקלי מחשבות רנדומליות שלי. חלקן ציניות וחלקם רציניות. מין יומן מחשבות כזה :)