.Obsession//L.S

אפילוג

נ.מ. הארי:

עברו עשר שנים ואני חייב לומר שהולך לי דיי טוב בחיים, אחרי המשפט וכל הבלגן התקבלתי לאוניברסיטה שרציתי ולמדתי רפואה אני עכשיו עובד בבית החולים כמתמחה וחלק מהזמן בבית הקפה לפני בערך חמש שנים פגשתי את מי שאני עכשיו קורא לו הארוס שלי ניק הוא הציע מלפני חודשיים ואני כמובן אמרתי כן והחתונה מתקיימת עוד חצי שנה חודש אחרי החתונה של ליאם וזאין, אני במקום ממש טוב בחיים שלי אני מרגיש מוגן ואהוב.

אבל כן יש לי הרגשה רעה בבטן שרק גדלה מיום ליום ויש סיכוי שזה בגלל שלואי היה אמור להשתחרר כבר מה שגם להרבה התקפי חרדה ופרנויות ניק כן עזר קצת אבל אני עדיין מפחד שהוא יופיע שוב פעם, ניסנו להוציא צו הרחקה אבל לא נתנו לנו בטענה שכלא זה מספיק ושעד שהוא ישתחרר הוא כבר ישכח מזה או ידע שזה לא שווה את זה, אני רק מקווה שהם צודקים.

נ.מ. לואי:

אחרי עשר שנים בכלא בלי רגע שלא חשבתי על הארי ועל כמה שבא לי אותו אצלי סוף סוף השתחררתי והחלטתי ללכת למקום הראשון שעלה לי בראש המקום שהתחיל את הכל המקום שבו ראיתי את הנער עם השיער המתולתל והעור היחסית בהיר המקום שבו החלטתי שהנער הזה הוא שלי אז הלכתי לבית הקפה.

נכנסתי לבית קפה וברגע שהגעתי לקופה ראיתי את הנער המתולתל והעור היחסית בהיר.

------

סיפור שני שגמרתי ואני חייבת לומר שהאחד הזה היה הרבהההה יותר קשה לכתוב מאשר הראשון,

אז אני מקווה שאהבתם ותודה על כל הקריאות, הצבעות ותגובות ❤❤❤😄😄😄