Game of life || Larry stylinson

פרק 18

נ.מ לואי

״אני שונאת בני זונות״ אליסון קראה כשהתיישבה ליד נייל בשולחן הקפיטריה.

כיווצתי את גבותיי, מביט בה מבולבל, ״מה קרה אלי?״ גיחכתי.

״רבתי עכשיו עם בן אדם רבע שעה על הכביש״ אמרה, מערבבת את בקבוק הקפה קר שלך.

הבטתי בהארי שהיה עם חיוך השועשע, החנקתי צחוק, ״מה? רבע שעה?״ שאלתי, מרים את גבותיי.

״הוא כמעט פגע במכונית שלי ואז הוא צעק עליי, אז צעקתי חזרה.״ אליסון אמרה, מתעצבנת רק מהזיכרון במקרה.

שמתי את ידי על פניי והנדתי בראשי ״אבל על מה רבע שעה?״ נייל שאל.

הו נייל המסכן... אני מקווה בשבילו שלו יקלע איתה למריבות, זה סיוט.

״הוא המשיך להתווכח אז גם אני המשכתי. אם הייתי הולכת באמצע זה היה אומר שוויתרתי, אני אף פעם לא מוותרת.״

נייל הביט בי מבולבל, שלחתי לו מבט של ׳אל תשאל׳ והוא הביט באליסון שוב רק שהפעם חיוך היה על שפתיו.

הרגשתי את ידו של הארי על גבי התחתון, הסטתי את מבטי לפניו. הוא חייך אליי ברכות, ״יש לי אימון היום. תבוא?״ שאל.

ההבטתי לאליסון שנתנה לי מבט דוחף. הבחורה הזאת משוגעת.
״אנחנו נבוא״ אמרתי להארי בחיוך.

״אנחנו?״ חזר בשאלה.

״אני, אליסון וזאין. לשלושתינו יש על מי להסתכל״ אמרתי עם חיוך ערמומי על שפתיי. הרגשתי את רגלה של אליסון בועטת ברגלי וחייכתי אליה במתיקות.

״זה בסדר מבחינתי, העיקר שתהיה״ הארי אמר, לחץ את כף ידו על מותני.

״אוי אלוהים גברת נבט באה״ אליסון אמרה בייאוש, שותה מהקפה הקר.

״בוקר טוב״ ג׳ולי בירכה עם חיוכה המושלם ושיניה הלבנות.

״בוקר טוב״ הארי היה היחיד שהחזיר, ליאם רק החזיר הנהון קטן וכל השאר התעלמו לגמרי.

ג׳ולי התיישבה ליד הארי בצידו השמאלי ואני הייתי בימני. ״מה שלומך אליסון?״ ג׳ולי שאלה.

״החרא הרגיל״ אליסון ענתה בחוסר עניין.

״הו, אוליי תחייכי יותר, כך יותר אנשים ירצו להיות לידך״ ג׳ולי אמרה.

אליסון סגרה את אגרופיה והעלתה חיוך מאולץ על שפתיה, מביטה בג׳ולי ופשוט ידעתי שזה לא הולך להיות טוב.

״את מחייכת כל הזמן וזה עדיין לא גורם לנו לרצות להיות לידך״ אליסון אמרה באותו חיוך, מפילה אותו שניה אחריי ולוגמת מהקפה שלה.

״אני רק מנסה לעזור.. בייב תגיד לה״ ג׳ולי פנתה להארי ושם אני התחלתי להתעצבן.

״כן בייב תגיד לה״ חזרתי אחרי ג׳ולי בהתגרות. הארי שלח לי מבט מבק שאפסיק. גלגלתי את עניי ותפסתי חתיכת צ׳יפס על המזלג.