Introduction- just before

203 10 0
                                    

- לונדון, אנגליה-

"אבא? יש מישהו בבית?" סאלי מילר נכנסת לביתה וחיפשה עוד נפש חיה בביתה.

"אביך בעבודה, בואי לפה שנייה יש לי משהו  בשבילך."
הדבר הראשון שסאלי עשתה ברגע שהיא שמעה את החורגת (היא לא אהבה לקרוא לה אימא חורגת), סיליה, היה לגלגל את עיניה. היא לא יכלה לסבול אותה, אפילו יותר מהשניים האחרות. 
אוי לא, היא חשבה לעצמה. זה לא יכול להיות טוב. 

היא פנתה באטיות לחדרה של החורגת, חוששת מהגרוע לכול.
"מה יש?" היא שאלה את סיליה מלאת הסיליקון. 

"הבנתי מאביך שכול חופש גדול אתם נוסעים לברצלונה," סיליה אמרה כשמבטה עוד תקוע על מסך המחשב.

"אכן." סאלי אמרה בקצרה וחיכתה.

"אז זהו שבזמן האחרון שמנו לב שהציונים שלך בבית ספר לא, בואי נגיד, ואוו."

סאלי הרימה גבה. "כול הציונים שלי מעל 90."
"באמת?" סיליה העבירה את מבטה המופתע לראשונה על דמותה של בתה החורגת. "אז.. 90 זה לא טוב מספיק. לא בשבילי או בשביל אביך."
"את צוחקת עלי, נכון? בטוחה שהסיליקון לא פגע לך במוח הפעם?" סאלי שאלה בציניות.
"הלו הלו להרגיע," סיליה אמרה בעצבנות הולכת וגוברת.
"זה מה שאמר לך הרופא ."
סיליה הסתובבה במהירות בכיסאה והצביעה לעבר סאלי. "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, מאמי. נמאס לי ממך קיבינימט, ואני לא מתכוונת לסבול אותך הקיץ בוילה של אביך."
סאלי הניחה יד על ליבה. "אני כול כך שמחה שזה הדדי. להזמין לך מונית?"

ידה של סיליה חבט בשולחן. "את חושבת שאת כול כך חכמולוגית, הא? את חושבת שאביך אוהב אותך יותר מאותי. סליחה לנפץ לך את הבועה, תאמת אני שמחה לעשות זאת, את לא. הקיץ, תלכי לאוסטרליה, רחוק רחוק מאיתנו, לבית ספר קיץ."

סאלי הביטה בדמותה של סיליה. "את אשתו הרביעית, ואת באמת חושבת שיש לך כוח עליו. בהצלחה לך עם זה, הוא בחיים לא היה מסכים לזה."
סיליה צחקה, צחוק שדמה לצחוקה של מכשפה (שאותו, כמובן, רק סאלי שמעה). "הוא חושב שזה רעיון טוב.  עוד יומיים את עפה מפה לחודשיים שלמים."

סאלי פערה את פיה וסגרה אותו באותו מהירות. 

היא עזבה בכעס את חדרה של החורגת וניסתה להתקשר אל אביה. 
היא התקשרה חמישה פעמים, וכול פעם זה הגיע לתא הקולי.
לא לא לא, זה לא קורה לי. אין סיכוי. אין סיכוי שהחורגת מעיפה אותי. לא יקרה.

-ציריך, שוויץ- 

"טאג לייק זה לא קרה לך! אין ס י כ ו י!" 

טאג גיחכה והראתה לחברתה את המשך השיחה. "אני צודקת או מה?" 

"הוא כול כך חתיך אלוהים ישמור," חברתה נפנפה את ידה. "נהיה חם פה או שזה רק אני?"

טאג גיחכה שנית וכיבתה את הפלאפון שלה, כמובן, לא לפני שהיא לקחה תמונה את הבריכה של הווילה המפוארת ופרסמה באינסטגרם.
"יש לך חיים מדהימים כול כך. כול אחד היה רוצה להתחלף איתך."
"סתם מגזימה." 

Young and fabulousWhere stories live. Discover now