Love Is War- literally (אהבה היא מלחמה)

פרק ראשון- סימפ

פרק 1
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת, השמש רק החלה לזרוק ורוב האנשים הגרים בשכונה השקטה עדיין ישנו.
כולם חוץ מאחד.
"לעזאזל" ישראל אמר מנסה לסדר את שיערו החום בלי להיראות כמו קיבוצניק אשכנזי מנייאק.
עיניו הכחולות כמו שתי בריכות בימית אלפיים הביטו בהשתקפותו דרך המראה הארוכה שניצבה בחדרו שהוא גנב מהשכנה שלו שושי הזקנה
למה ישראל היה ער מוקדם כלכך אתם בטח שואלים- טוב כי זה היה יום הביקור בתיכון האום- התיכון הכי מבוקש בעולם.
אבל לא לישראל.
ישראל רק רצה לשכב על המיטה ולזרוק אבנים על השכנים המעצבים שלו משפחה סטינסטין או יותר נכון הבן המעצבן שלהם פלא סטינסטין הזבל.
הנער חום השיער הוריד את החולצה שלו וחיפש אחר מדים נהאום שלו כשאבן נזרקה על החלון ושברה אותו "אופס!" קול מוכר נשמע וישראל פתח את החלון לגמרי רואה
את חברו הטוב ביותר- אמריקה מולו.
"בוקר טוב" הוא קרא מניח לאמריקה להיכנס דרך החלון "בוקר ישראל" אמריקה ענה מסמיק כשהוא קולט את ישראל החצי עירום.
אמריקה היה סימפ לישראל- כולם יודעים את זה.
"א-אז ישראל-" הוא אמר לא מובן בכלל "הבאתי לך כמה פצצות אטום במתנה....פלטונית כמובן" הוא אמר מניח כמה פצצות אטום צנועות וחמודות על הרצפה "הו תודה אמריקה
אבל אין לי שימוש בהן עכשיו, אתה זוכר שיש לנו ביקור בתיכון האום נכון?" ישראל אמר סוף סוף מוצא את המדים שלו ומתחיל להתלבש.
"נו באמת ישרא אל תהיה חנון" הוא אמר מניח את ידו סביב צווארו של הבחור הצעיר "בוא נישאר כאן ונתכרבל" הוא אמר משחרר את ישראל במהירות "פלטונית כמובן".
ישראל נאנח ונתן לאמריקה מכה חזקה מאוד לכתף, זה היה מדהים איך בחור צעיר וקטן כלכך הרביץ חזק כלכך "קדימה צריך ללכת" ישראל אמר ומשך את אמריקה החוצה, לוקח את התיק שלו על הדרך "אני אעזור לך להגניב אקדח לבית הספר אם תתנהג יפה" הוא הוסיף ויצא מהבית אל המכונית
אמריקה יצא אחריו ונעל את הבית עם מפתח הספייר המנויילן שלו שהוא ניקה בכל יום "אתה יכול להיכנס לרכב" הוא אמר לישראל שכבר נכנס פנימה ומיד רץ כדי שלא יחכה
ישראל הביט בו משועשע, אם הוא רק ידע כמה היום הזה ישנה את חייו.