'אתה זוכר... שאמרתי לך שאני גיי? אתה קיבלת אותי כמו שאני, כולם שפטו אותי.
אתה זוכר? שאלינור, נכנסה לחיים שלך?, הייתי הרוס?.
אתה זוכר שאמרתי שיש מישהו שאני מחבב? זה היה אתה. תמיד חיבבתי אותך.
העיניים המהפנטות שלך, שאפשר להסתכל בהם במשך שעות, הקול שלך, המגע שלך, כולך.
אם רק היית אוהב אותי, הייתי הבן אדם הכי שמח ביקום, אבל לא.
ואתה זוכר? שעברת? לפני שנתיים עברת.
לא הפסקתי לחשוב עלייך, עד היום, תמיד חלמתי על הרגע הזה, שאתה אומר שאתה אוהב אותי, אבל לא, זה לא יקרה, הרי יש לך חברה, אתה לא כמוני.
אתה זוכר? כי אני זוכר טוב מאוד.
אתה בכלל זוכר אותי? כי אני זוכר אותך, אני לא יכול שלא.
אני אוהב אותך לואי טומלינסון.'
הנחתי את העט, אני אוהב לכתוב את מה שאני מרגיש, סוג של פריקה, צלצול הטלפון נשמע, ניגשתי לעברו, זה היה מספר שלא זיהיתי.
"הלו, הארי?"
"הלו?"
"ז-זה לואי"
"ל-לואי?"
"אתה לא זוכר אותי?" העצב נשמע בקולו
"ברור ש-שכן" אמרתי וטיפה גמגמתי
למה הוא התקשר? אחרי שנתיים? שניתקנו קשר?
"קרה משהו?" הוספתי
"א-אני פה, בלונדון" אמר
"מ-מה" חיוך התפרס על חיי
"אתה צוחק?"
"לא"
"אנחנו חייבים להפגש!"
"אתה יכול לבוא אלי?"הוספתי
"כ-כן אני חושב" הוא התגעגע אליי בכלל? זה נשמע שלא... מה יש לו? זה לא הלואי שאני מכיר...
"טוב אני אסמס לך את הכתובת, ביי"
"ביי..."
אוקיי, מוזר.
מה זה משנה? אני הולך לפגוש אותו אחריי שנתיים!
מה איתו ועם אלינור? מה אם הוא רוצה להגיד לי משהו?
סימסתי לו את הכתובת והלכתי לראות טלוויזיה כשמחשבות מציפות את ראשי.
●○●○●○●○●○
דפיקה נשמעה על הדלת
קמתי מהספה מיד ורצתי אל הדלת
"היי" הוא חייך
חייכתי בחזרה,לא יכולתי שלא
"כ-כנס" אמרתי
הוא נכנס ובחן את הבית
הוא מלמל משהו ולא שמעתי, אז התעלמתי
"א-אתה רוצה שנעלה לחדר?" אמרתי, האוירה הייתה מאוד מביכה.
הוא עלה במדרגות ואחריו אני,
"אתה רוצה לשתות משהו?" שאלתי בעודינו קרובים לדלת
"כן.. מים"
"טוב תחכה לי בחדר" אמרתי והוא הנהן
ירדתי לעבר המטבח, הוצאתי שתי כוסות מים וחיכיתי שיתמלאו המים.
לקחתי את שני הכוסות ועליתי לחדר
עליתי במדרגות טיפה מהר, כך שנשפך טיפה מים מכוס.
"אוי לאזעזל" מלמלתי
"אני שנייה בא!" קראתי לעבר לואי, הוא לא ענה, לא כלכך התייחסתי לזה והלכתי להביא מגבת לנקות את המים.
ניקיתי את המים והלכתי למלאות מחדש את הכוס.
עליתי לחדר והפעם בזהירות.
שנכנסתי לחדר ראיתי את לואי קורא משהו
אוי לא זה מה שכתבתי??. פאק.
"ל-לואי" הקול שלי רעד, קפאתי
הוא הסתובב אליי והדף בידו,
"הארולד, מה זה?"
"מ-מה"
הוא הושיט לי את הדף וזה היה הדף שכתבתי בבוקר...
"הארולד?" הוא לחש
"זה באמת מה שאתה מרגיש?" הוסיף
"כ-כן, אני מצטער" נאנחתי והשפלתי את ראשי
הוא החזיק לי את היד והסתכלתי עליו מבולבל
"אתה יודע למה באתי לפה?" אמר והנדתי בראשי לשלילה
"רציתי להגיד לך משהו..." אמר והסתכלתי עליו
"אלינור ואני נפרדנו.. זה לא הלך בינינו , אחר כך מישהו שטיפה מזכיר אותך, נכנס לי לחיים, הוא היה מתולתל כמוך, היו לו עיניים ירוקות, וקול צרוד שדומה לקול שלך... היינו הידידים הכי טובים, והתחלתי לפתח אליו רגשות, כן, לבן. נישקתי אותו, אבל הוא סירב.. ואז הבנתי שאני בעצם אוהב אותו כי הוא הזכיר לי אותך, היה לו אופי כמו שלך, ו...באתי לבקר את סבתא שלי.. אז תכננתי לבוא להגיד לך..." לא יכלתי למחוק החיוך על הפנים שלי
הוא התקרב אליי, ככה שהרגשתי את נשימותיו
"אני אוהב אותך סטיילס."
"גם אני אוהב אותך טומלינסון."
והוא ריסק את שפתיו על שלי.
