"מה לעזאעזל?!" צעק ליאם וקם מהאדמה בעצבים, אלינור התנתקה משפתיו של לואי והארי היה על סף בכי.
"האז קום ממנו עכשיו!" משך ליאם את ידיו ושלח אותו למאיה שישב לידה, הוא ידע שהם חברים טובים אז אולי היא תצליח להרגיע אותו.
אלינור קרצה ללואי ונפנפה לכולם בידה, "היה תענוג לראות אתכם, בעיקר אותך לואי" שלחה נשיקה באוויר לכולם, נעלמת במהירות שהגיעה.
"אני יכול להס-" התחיל לאמר לואי אך ליאם קטע אותו, "חתיכת בן זונה" צעק והטיח אגרוף לפרצופו גורם ללואי לעוף אחורה מהדף המכה.
"אם תתקרב עוד פעם אחת להארי אני אדאג שתצטער על זה" חשק את שיניו והעיף אגרוף נוסף לבטנו, לואי לא השיב מלחמה זה הגיע לו ואין שום דבר שהוא יכול לעשות בנושא.
"אתה לא יכול לעשות לי את זה! תן לי לפחות להסביר" התרומם מהרצפה וניסה למצוא חמלה בעיניו של ליאם, אך כל מה שראה זה שנאה וכעס.
הוא הביט אל הארי וראה שהוא סגור בתוך עצמו ודמעות לא מפסיקות לרדת מעיניו, הוא פגע בילד שלו וזה ההרגשה הכי נוראית שהרגיש אי פעם.
הארי נכנס לליטל ואצבעו הייתה בפיו, מנסה להירגע ולנשום.
"האז בייבי" נאנח הברוטני וניסה להתקדם לעבר בן זוגו אך ליאם עצר אותו, "אמרתי לך לא להתקרב" אמר באזהרה ודחף אותו אחורה.
"בייבי אל תבכה בבקשה" דמעה ירדה מעיניו של לואי, הוא אפילו לא יכול לחבק אותו עכשיו.
בזה הרגע לואי הבין שיכול להיות ואיבד את הדבר הכי חשוב לו בעולם, מה שעזר לו להבין מה זה בעצם אהבה.
זה כאב לו מידי לחשוב על לא להחזיק אותו צמוד אליו כל יום, רק לפני שניה הוא היה בין זרועותיו.
"פיינו בבקשה תן לי" התחנן בעיניים כואבות מקווה בכל ליבו שיצליח לנסות להציל את המצב. "יש לך חמש דקות" זז ליאם ממקומו אך עיניו שרפו את לואי במבטו.
"בייבי שלי" התכופף על רגליו למול הארי והסתכל לתוך עיניו, "לולו רע! לולו פגע בהאזי!"
יבב בקול המתולתל ודחף ממנו את לואי, "בייבי אתה לא מתכוון לזה" נפגע כחול העיניים אך התעלם מהכאב, הארי יותר חשוב.
"האזי רוצה לבד! האזי רוצה לישון" אמר בעיניים אדומות וקבר את ראשו בצווארה של מאיה, לואי התרחק מעוצמת הקול וליבו נשבר לרסיסים.
מה הוא עשה?
הוא מבין שכרגע אי אפשר לדבר עם הארי אבל הוא לא הולך לוותר עליו, לעולם לא.
"האזי בוא אני ארים אותך לאוהל שלי" זאין הרים אותו על צידו והסתכל על חברו הטוב בחיוך מנחם, אמנם הוא רוצה את הארי אבל לואי עדיין החבר הכי טוב שלו.
"מאיה בואי נלך גם הנוכחות שלו מגעילה אותי" הושיט ליאם את ידו לעברה ושניהם הלכו לאוהל שלהם, במהלך הדרך מאיה ניסתה להרגיע את ליאם וליטפה את גבו ברכות מה שעזר מעט.
לואי התיישב בתסכול על האדמה מול המדורה לא יודע מה לעשות עכשיו, הוא מרגיש אבוד.
לעולם הוא לא הרגיש אהבה וניסה לברוח כל הזמן ממנה, אך כשהארי הגיע הוא האיר לו את הדרך והראה לו שאהבה זה לא משהו רע, אבל כשמאבדים אותה זה כואב יותר מאלף סכינים ישר לחזה.
"מה עשיתי נייל?" הרביץ לראשו עם ידו בכוחניות ודמעות יאוש זולגות מעיניו, "הכל יהיה בסדר לו זה לא אשמתך היא נישקה אותך, בוא נחכה למחר בבוקר ובנתיים נלך לישון בסדר?" שאל רטורית והושיט לו את ידו בחיוך.
"אתה צודק" נאנח מתרומם בחזרה מן הרצפה ושניהם התקדמו לאוהל שבנה לו ולהארי- הארי, הוא כלכך מתגעגע אליו ולחיבוק שלו, רק רצה להישאר מכורבל איתו באוהל לנצח.
הוא נשכב על המזרן המתנפח בעיניים פתוחות, נייל כבר נרדם ולואי פשוט מתוסכל ועייף מכל מה שקרה אך קשה לו להירדם בעקבות כל מה שהתרחש בשעות האחרונות.
בנתיים בצד השני של המחנה הארי גם כן לא מצליח להירדם, הוא רוצה את החיבוק של לואי
אבל פגוע מידי בשביל להיות בסביבתו.
"זאי" לחש ונענע את זאין, "כן האז?" השיב מתוך שינה ופתח עין אחת, "האזי מתגעגע ללולו" דמעות ברחו מעיניו של הארי וזאין משך אותו לחיבוק.
"הכל יהיה בסדר האז לך לישון" נישק לתלתליו וחזר לישון עם הארי בין זרועותיו, אך למתולתל זה לא עזר, אמנם זה חיבוק מנחם אבל לא כמו של לואי.
הוא בנתיים יסתדר עם זה למרות שתמיד יעדיף את החיבוק של לואי יותר.
השתיים רק רצו להיות יחד הלילה הזה ולבלות את הטיול השנתי בכרבולים ונשיקות בסתר.
כנראה שזה לא הולך כמתכונן...
♡~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~♡
פרק אחרי יותר משבוע
איכ אני רעה מידי אני צריכה לכתוב יותר פשוט הייתי מפוצצת השבוע תבינו אותי
אז כן הזוג שלנו סוג של נפרד
וזארי אולי? לכו תדעו
וכן מקווה שאהבתן את הפרק ואין יותר מידי מה להגיד
שבוע טוב יפות3>>>>>>>>>>>>>>>
YOU ARE READING
My Baby-l.s
Fanficלואי לא האמין באהבה אף פעם. הוא היה בן 18 בשנה האחרונה ואין בחורה או בחור שלא יצא לו לזיין אפילו חלק מ'הסטרייטים' כולם נמשכים ללואי טומלינסון אפילו הם. עד שהגיעה משפחה חדשה לעיר ששינתה הכל. הנער המתלותל שינה את חייו של לואי ב180 מעלות, הוא פשוט כב...
