פרק 11

239 22 2
                                    


***

"בוקר טוב," התקרבה אל האי, נשענה עם זרועותיה, "יש בעיה?" אמה זייפה את חיוכה, הבעיה היחידה שראתה במטבח זה הבחור היהיר שישב מולה.

"טוסטים שרופים, ביצה משומנת וכתוב בלי פלפל שחור מעל." בלאק הרים את קולו ואגרף את ידו, הוא היה צריך לקום לדבר הזה? חשב להתחרפן. מה היה אמור להיות כל כך קשה בארוחה הפשוטה הזו? הכל היה כתוב ומפורט. מה היא כן יודעת.

היא לא ידעה איך לתאר את התחושה שבה הייתה, משהו כמו מים בהרתחה על האש. "אתה יודע למה הארוחת בוקר שלך יצאה ככה?" מצב ההתקפה שנכנסה אליו לא היה הזמן המתאים ובעיקר מחוסר שליטה.

בלאק חיכה שהעוזרת החדשה שוב תדבר בחוצפה. לבינתיים נעץ במזלג את הירקות שלפחות יצאו כמו שרצה והכניס לפיו. "כן, עוזרת יקרה?"

"כי לא ישנתי! בזמן שאתה נהנת 'בחברת נשים ששוות את המאמץ שלך' כל הלילה אני הייתי צריכה לשמוע הכל בניסיון לישון כי בבוקר שאחרי אני אמורה לקום מוקדם ולהכין ארוחת בוקר."

החוסר שינה עשה אותה יותר עצבנית ולקח כמה רגעים להבין שצעקה על האדון המפחיד והעשיר.

את צריכה את הכסף הזה, מה את עושה?

בלאק לא הזיז את העפעף לצווחותיה של אמה, לכן ניצלה זאת לסיים את דבריה, "לא הייתה לי כוונה לצעוק פשוט זה ההסבר שלי ללמה הארוחה יצאה, ככה." היא עידנה את קולה, התרחקה ממנו כי הרגישה שיתפוצץ בזמן הקרוב.

מבחינתה אם לא היה קטנוני והיה אולי שם אותה בחדר רחוק יותר אז המצב היה שונה. "אולי אני יכולה לעבור לחדר א-"

"אז את חושבת שזה יעבוד ככה." לאחר ששתק יותר מדי זמן קם בלאק מהכיסא וחסם את אמה בין ידיו על האי, רכן אל פניה המבוהלות.

"דבר ראשון, זאת הפעם האחרונה שאת מרימה עליי את הקול שלך. דבר שני, אגיד פעם נוספת. אם לא תתאמצי בשבילי אני לא אתאמץ בשבילך ובינתיים כל מה שאת עושה זה לבכות." קולו היה עבה בניגוד לקולה הדק של אמה.

הוא כמעט ולחש וזה הראה כמה רציני היה, במיוחד כשעוד שנייה טרף את אמה.

"אני לא בטוח שאני מבין, את צריכה שאסביר שוב ושוב את המצב? תזכרי באיזה הסכם בחרת, הייתה לך ברירה אחרת ובכל זאת ככה עובדת חרוצה כמוך מתנהגת? בכל רגע אני יכול להודיע לבוס שלך שלא תחזרי למסעדה בשכונה, אולי בכלל לא תחזרי מכאן. את יודעת את זה." פגש בפנים זועפות. היה בעיניו מיותר לגמרי כל השיח על הבוקר.

Love In OrderWhere stories live. Discover now