אליאנה
"אני בטוח שאם הייתי אומר לחלקכם שתשרדו מחנה של חודש שלם בתנאי שטח, הייתם צוחקים לי בפרצוף".
אורן עמד על במת מוגבהת קטנה אל מול קהל החניכים המיוזעים שמולו. אחרי חמישה ימים בשטח בלי מקלחת, הפרצופים היו מלוכלכים והשיער פרוע, אבל העיניים בורקות. הצלחנו לסיים את הניווט.
"אני אהיה כנה איתכם. זו השנה הראשונה שלי פה. כשלקחתי את העבודה, הסתכלתי על התוכנייה וחשבתי שזו טעות. לא האמנתי שמישהו יצליח לשרוד את כל הפעילויות האלו. עברתי על התוכנית של כל שכבת גיל, ואחרי שעתיים שלחתי מייל למנהל של מייקלס הילס ישראל כדי לשאול אותו אם התוכנית באמת משקפת את מה שכל שכבת גיל צריכה לעבור. התשובה שהגיעה הייתה קצרה ותמציתית: תן קצת אמון בילדים. אני עומד פה מולכם היום, ואני מבין שהוא צדק. אתם שרדתם חודש שאני מאמין שלא תשכחו כל כך מהר. אני ראיתי איך קשרים נוצרים, קשרים מהסוג שנוצר רק בטיול של שמונה שעות עם ציוד מלא על הגב. אני צפיתי בכם מתגברים על הקשיים. אני צפיתי בחניכים שביקשו ממני בלילה הראשון להתקשר להורים כדי שיחזירו אותם מנווטים את מסלולי הסיום. אני ראיתי אתכם מרימים אחד את השני. ואני מאמין שמה שראיתי בתור מנהל מחנה הוא רק קצה הקרחון של מה שבאמת נוצר ביניכם.
"אני מסתכל אחורה אל תחילת המחנה ואז מביט בכם כאן ועכשיו, ויש לי רק דבר אחד לומר. אני כל כך שמח שהחלטתי להאמין. ואני מקווה שגם אתם שמחים על שהחלטתם להאמין בעצמכם וללכת למסע המטורף הזה. אני בעיקר מקווה שתזכרו את החוויות ותשמרו את האנשים. מייקלס הילס מחזור י', אני גאה ומתרגש לומר שסיימתם בהצלחה את המחנה!"
דבריו התקבלו בתשואות. הסתובבתי אל הקבוצה שלי, ומבטי נתקל בשל דניאל. האינסטינקט הראשוני שלי היה להשפיל מבט במבוכה, אבל במקום זאת שלחתי לו חיוך מהוסס. אולי זה היה נאום הסיום של אורן, או אולי העובדה שבאמת עברנו המון יחד. הוא החזיר לי חיוך קטן.
מיכאלה הגיעה אלינו בריצה ונעצרה לידי, מתנשפת. "מה פספסתי? אה, הייתי בשירותים".
הרמתי גבה, והיא הסיטה את מבטנה ממני והלאה בעצבנות. בימים האחרונים מיכאלה התנהגה מוזר מאוד, והיא הייתה שחקנית גרועה מאוד. אחרי חצי דקה, מתן הגיע. הוא התנהג בצורה הרבה יותר טובה ממנה.
"אני מניחה שמצאת את הקינדר בואנו שלך?" לחשתי לה מבעד לרעש הפטפוטים שהקיפו אותנו.
העיניים שלה קפצו אל שלי במהירות וראיתי את התירוצים מתהווים בראשה, אבל היא וויתרה. במקום זאת היא חייכה, ושלחה מבט מחויך אל מתן. "זו בהחלט לא מקופלת".
פרצנו בצחוק, ואז הסתובבנו אל אורן שביקש שקט. "אני לא אחזיק אתכם פה יותר מדי. אני בטוח שאתם רוצים מקלחת", הוא חייך, ודבריו נענו בצחוק מפוזר. "אבל בתור בוגרי המחנה מגיע לכם עוד דבר אחד אחרון. ג'וני!"
YOU ARE READING
מחנה קיץ
أدب المراهقين- הסיפור הושלם!- חיוך ממזרי עלה על פניה כשהיא נשענה על המשקוף. "ספרי לי על האהבה הראשונה שלך, אלי". פלטתי אנחה. היא רוצה לשמוע את זה. "את כבר יודעת עליה הכל", אמרתי לה. "מסוכנת. מדהימה. מטורפת". להגיע למחנה קיץ? נחמד. להגיע למחנה קיץ שאת בכלל לא רוצ...
