ריב, חברות או אהבה?!❤️

פרק 2- נוי

נ.מ. נוי
נ.ז. יום לאחר מכן בשעה 16:30 אח"צ בביתה של נוי
-------

האוכל כבר עמד מוכן על השולחן, אמא שלי פשוט השפית הכי טובה בעולם, והיא פשוט כישרון מבוזבז! הצענו לה כמה פעמים ללכת למאסטר שף אבל היא מעדיפה לבשל לנו אוכל ביתי ואוהב.
נשמעה נקישה על הדלת, קמתי לפתוח ויהלי עמדה שם יחד עם דניאל, אסמכתי אוטומטית למראהו של דניאל, השיער שלו היה פרוע בקפידה, והעיינים  הירוקות אפורות שלו פשוט...
"נוי!!" יהלי אוררה אותי ממחשבותי ונתנה לי מבט של 'את יכולה לשכוח מזה', ואז נזכרתי, היא לא תיתן לי בחיים לצאת איתו, היא קנאית לגביו בצורה מפחידה, עד עכשיו הוא לא יצא אפילו לא עם בחורה אחת, ומשהו הציעה לה לצאת איתו  מהר מאוד ברחה עקב האיומים של יהלי. היא. לא.תיתן.לאף.אחת.להתקרב.לאח.שלה!
"כן סורי, אםםם כנסו, אמא שלי הכינה פיצות והחברה בטח יבואו עוד כמה דקות." חלצתי את עצמי במהירות מהמצב המביך, אני מורגלת למצב עוד מכיתה ט' כשאמרתי ליהלי שיש מצב שאני דלוקה על אח שלה, יהלי תוך כמה דקות היא הסבירה לי שזה לא יקרה, היא תשמור על אח שלה עד שלא תוכל מכל הבנות הצבועות שמסתובבות בחוץ, היא גם אמרה לי שאני לא כזו פשוט היא לא תסנן אחת אחת. היא תחכה עוד קצת ואז אולי תשחרר אותו, הסכמתי איתה מבחוץ אבל עדין לא התגברתי על הענין הזה, אבל זאת יהלי ואין שום סיכוי אני אעשה משהו מאחורי גבה.
בלי ששמתי לב כבר כל החברים ישבו אצלי בסלון ואכלו מהמטעמים של אימי.
יונתן לקח את הכוס שלו וכפית ונקש עליהם.
" שקט בבקשה, הפגישה מתחילה!" אמר וכולם התפוצצו מצחוק
אני חולה על יונתן הוא כזה משוגע
"טוב, תודה יונתן על התצומת לב אבל אני אמשיך מכן..."  התחיל דניאל
"נוי , יש תשובה את יכולה לבוא?" הוא שאל
"אההה, כן אני אבוא אמא שלי הסכימה."  אשארתי וידעתי שכולם רוצים שאני אצטרף אבל אני לא יודעת לא ממש רציתי לטוס עכשיו. וחוץ מזה שגם אני ממש מפחדת ממטוסים וטיסות .
"נוי ,אפשר לדבר איתך שניה לבד?" שאלה אותי עדן ואת המילה האחרונה התקוונה לאריאל שניסה להתקרב...
"כן בטח, בואי נעלה שניה לחדר שלי" עניתי לה
" מה רצית?" שאלתי
"תקשיבי אם את לא רוצה לטוס איתנו את יודעת שכולנו נבין נכון?!" וודאה איתי עדן
"מה לא, אני ממש רוצה לטוס איתכם פשוט  יש לי ממש פחד מטיסות וממטוסים בכללי." סיפרתי לה
"מה? למה? מימתי?" היא הפילה עלי מלא שאלות במכה
"כן, נכון את יודעת שאבא שלי עזב אותי ואת אמא שלי?"
"כן אז? מה זה קשור?"
"כי היינו אמורים לטוס כולנו ביחד לטיול בחול אבל כמה ימים לפני או יום לפני אני לא ממש זוכרת כי הייתי ממש קטנה אז אבא שלי הארא לי תמונה של מטוס ענק וסיפר לי שבמטוס הזה אנחנו הולכים לטוס ואחרי הטיול הוא לא יחזור ולא רציתי לטוס כי לא רציתי להפרד מאבא שלי..."
ואז התחלתי לבכות
"אני מצטערת אני לא יכולה לטוס אני מפחדת אבל גם לא יכולה לספר את זה לאף אחד את ואמא שלי האנשים היחידים שיודעים על זה. ואני הולכת לפסיכולוג כדי לטפל בזה, ואני פשוט לא יכולה..."
" הכל טוב אין לך ממה להצטער אני אספר לכולם!" ניסתה עדן להרגיע אותי
"לא, אני חושבת שהדרך הכי טובה להתגבר על הפחד זה פשוט לעלות על מטוס (ה.כ. לא על כל פחד אפשר פשוט לעלות על מטוס)  אז אני באה בכל מחיר!!!" אמרתי בנחישות שלא ידעתי שקימת אצלי , אני לא רוצה להרוס לחברים שלי את הטיול.
"את יודעת מה אני היה לידך במטוס כדי לעזור לך." אמרה עדן וזה באמת עזר
"טוב בואי נרד כדי שהאחרים לא יתחילו לשאול שאלות..."
"אוו תיראו מי ירדוווו" הציג אותנו איתי בצחקוק
"טוב חברים לא אכפת לי על מה דיברתם שם למלע במשך חצי שעה צריך להתחיל לתכנן את הטיול שלנו כי כולם אישרו שהם באים בזמן שהייתן שם למלה..." אמר לנו דניאל
ואז שאלתי בחיוך.
"טוב חברים אז מה אורזים?!"

******
הינה ניגמר לו עוד פרק יפה
אנחנו מאוד מקוות שנהנתם למרות שזה היה פרק טיפה עצוב. מבטיחות שהפרק הבא היה יותר שמח!!!
y&s♥️
********