נ.מ. יהלי
יומיים לאחר מכן, בבורגרנץ' בטבריה.
---------
"סורי חברה שאיחרתי" צעק אריאל והסתובבתי אוטומטי, העיניים החומות שלו גדולות כל כך והופכות אותו לבחור החכם שהוא, רציתי לצאת איתו אבל... אני שומרת את הרגשות שלי קרוב ללב, לא נותנת להם לצאת, יוסף לימד אותי את זה בדרך הקשה, מי זה יוסף? האהבה הראשונה שלי, הבחור שלימד אותי שכל העניין הזה הוא בולשיט אחד גדול, ומאז אני לא נותנת ללב שלי להוביל, פתחתי ערוץ יוטיוב ונהייתי ביוטרית מצליחה, הרבה אנשים ניסו להפיל אותי בדרך אבל לא נתתי לזה לפגוע בי, אני משחקת אותה קרה כדי להשיג את המטרות שלי, וגם מצליחה!.
"הנה שוב יהלי עסוקה בעוקבים שלה!" אריאל צחק וגיחכתי, אף על פי שסתם בהיתי במסך וחשבתי, מה שקורה לי הרבה בזמן האחרון.
"בסדר מציק אחד מורידה את הפלאפון!" אמרתי בצחקוק תוך כדי שאני מורידה את הפלאפון לשולחן ומרימה ידיים בכניעה.
"טוב, אז לחיי הטיסה ללונדון!" צעק יונתן וכל המסעדה הסתובבה אליו, לא מבינים מאיפה הוא נפל עליהם, האמת? גם אני אבל יונתן הוא תוספת מבורכת!.
יונתן הרים את הקולה שלו וגם דניאל זרם איתו, אני חולה על דניאל ואני לא רוצה שהוא יפגע כמוני מדבר כל כך טיפשי שנקרא 'אהבה' אני רוצה להגן עליו, הוא זה שמחזיק את כולם, אני רוצה להחזיק אותו!
"יהלי!" לחש דניאל ושמתי לב שאני שוב עושה את עצמי מביטה על העוקבים... הבטתי קדימה בדיוק כשפניו של אריאל הביטו בשלי, הסמקתי ופניתי להביט בירה שהביטה ביונתן...
התחלנו לאכול, ודיברנו על השטויות שנעשה בלונדון ובעיקר צחקנו מהחיקוי של יונתן על המבטא הבריטי של "יו ואנט קאפ אוף טי?" שזה בעברית 'אתה רוצה כוס תה?'.
סיכמנו שנטוס ברביעי כדי שנעשה את החמשוש (חמישי, שישי, שבת) בתור ימי חופש לפני שנגיע לפנימייה של הסמאר סקול, נהנה קצת מהעיר היפה הזו והכי חשוב, שירה הצליחה להשיג לנו אפשרות כניסה ממש לתוך בקינגהאם, כאילו ליטרלי לראות את מלכת אנגליה!!! העוקבים שלי ישתגעו על זה!!!.
הבטתי בכולם, כולם היו נרגשים ושמחים, נוי הייתה מהורהרת... מעניין על מה היא דיברה שילשום עם עדן? אשאל אותה בהזדמנות, יותר מציק לי המבטים שלו עליה...
"יאללה חברה, אני חייבת לזוז אממ אתם יודעים... חבר שלי מצפה לייחס" שיקרתי להם די הרבה זמן שיש לי חבר... ככה אני מתרצת את זה שאני הולכת לקבר של סבתא שלי, רק דניאל יודע את זה אבל הוא לא מספר לאף אחד!.
אריאל ישר הרים את ראשו והביט בי תמה, איתי הביט בי ולחש לעדן "אם יש לה חבר באמת, אני בקבוק בלי פקק" עדן נתנה לו מכת שטות ולחשה לו שיפסיק, אני חולה על הבחורה הזו כמה נמוכה ככה חכמה. חייכתי בהתנצלות לדניאל וברחתי משם לרכב, לבית הקברות. (ה.כ עד כאן החלק העצוב!)
למחרת, יום שני.
קמתי בצלצול של הטלפון, ולא! אין לי שעון מעורר בחופש! גם לו מגיעה חופשה מעבודה! זו הייתה שיחת ווידיאו עם 7 משתתפים, הבטתי בשעון, השעה 2 בצהריים, אולי הייתי צריכה להדליק שעון. אני אמורה לארוז מזוודות!, עניתי לשיחה שחפרה לי בפעם השנייה ולא נדהמתי לגלות 7 פרצופים של האנשים האהובים עלי בעולם שכרגע צוחקים על השיער שלי שנראה כאילו עשה תאונה עם עמוד חשמל... חבשתי מהר כובע וקמתי להתארגן בעוד הם מביטים בי מצחצחת שיניים, מורחת קרם פנים ושמה מסקרה, כי כמה שאני ביוטרית אין לי כמעט ריסים
אריאל גלגל עיינים כשהבטתי במסך וצעקתי שסיימתי "אוקי... עד שהיוטיוברית העסוקה שלנו סיימה את ארגוני ה'בוקר' שלה אני כבר הכנתי רשימה עם כל הדברים שצריך-"
"כן, לא אחי... אין צורך מאלפיים דרכים להימנע מבחורות לגשת אלי" איתי קטע את אריאל, כאילו מה הוא חושב לעצמו?
"איתי... בבקשה די" עדן התחננה ואיך שהוא גרמה לאתי להפסיק...
דיברנו עוד קצת בשיחת ווידיאו ותוך כדי סיימנו את האריזות והחלטנו לחגוג את הסיום הגדול בפיקניק חברים בפארק האמת? לא הבאנו כלום חוץ משמיכה לדשא ורמקול לשירים....
ביום רביעי ירדנו אני ודניאל לרכב, אספנו את שירה איתי ונוי והתקדמנו לשדה התעופה כשאריאל יונתן ועדן ברכב השני נכנסנו לנתב"ג עברנו את הבדיקות ועלינו על המטוס.
ממריאיםםםם!!!!
******
הינה עוד פרק ניגמר!!!
מקוות שנהנתן!!!!
y&s ♥️
YOU ARE READING
ריב, חברות או אהבה?!❤️
Чиклитדניאל, אריאל,עדן, נוי, שירה, יהלי,יהונתן ואיתי הם חברים עוד מכיתה ז׳, אבל כשהם טסים למחנה באנגליה בתחילת החופש הגדול של סוף יא' הדברים קצת משתנים בתוך החבורה... מי יגמור את המחנה בריב נוראי? מי יתאהבו ויחזרו בתור זוג? ומה יקרה בין כולם?
