נ.מ. עדן
נ.ז. במהלך הטיסה
-----------
כשהתיישבנו במטוס הסדר היה כזה: יהלי ודניאל כי יהלי רצתה לשבת לידו, אני ליד נוי כי הבטחתי לה, אריאל ישב ליד איתי כי יונתן לא רצה לשבת ליד איתי, ושירה עם יונתן כי הם היחידים שעוד לא תפסו מקום, למרות שאני חושבת שיש בניהם משהו.
אחרי כמעט שעה טיסה בערך החלה לי בחילה נוראית ולא הייתי מסוגלת לשבת מאחורה.
"נוי?" קראתי לה ונגעתי לה בכתף.
"אני ממש לא מרגישה טוב, אני יכולה ללכת לשבת ליד יהלי כי היא יושבת הכי קדימה?" שאלתי אותה.
"מה?, לא! אבל אז דניאל יבוא לשבת לידי ואת יודעת נוווו, את לא יכולה להישאר פה?"
נאנחתי "תחשבו שזו ההזדמנות שלך להציע לו לצאת איתך, כשיהלי לא נמצאת..." ניסיתי לשכנע אותה ותוך כדי לא להקיא מולה..
"אבל, אבל, אני לא יודעת מה לומר לו, נו בבקשה תיש-"
עצרתי אותה כי פשוט הקאתי לתוך שקית הקאה, ממש באמצע המשפט
"טוב, תעברי חיים שלי, אני אסתדר! את חייבת לשבת קדימה!"
"תודה תודה תודה! את הגיבורה שלי!" עניתי לה.
אחרי שהחלפתי מושב עם דניאל הרגשתי קצת יותר טוב, לקחתי כדור ושתיתי מים, מי ידע שהיהלי כזו שקועה בעוקבים שלה שאין לה זמן לפנות אלי?!, החלטתי שהזוג החדש שלנו יותר מעניין אז הפניתי את מבטי לנוי ודניאל, נוי יבבה וכמעט קמתי אליה ופתאום הם התחבקו, הם כל כך חמודים!!!!
'שירה' לחשתי ושירה הסתובבה אלי, סימנתי לה על המושב של נוי ודניאל והיא צרחה בפנטומימה,
"מה הולך כאן?" שאלה נשאלה מאחורי, הסתובבתי וראיתי את יהלי מוציאה את הפרצוף מהטלפון, לא עכשיו!
"סתם, מצחיק אותי לראות את יונתן ושירה יותר משעתיים ביחד ולא קורה בניהם כלום". שיקרתי ושנאתי את זה, אבל למען נוי...
יהלי הביטה בי רגע ולפתע צחקה צחקוק שקט. "חחח כן, הם באמת מתאימים, זה נראה לי הזמן הכי ארוך שהם בילו יחד" לחשה לי ושנינו צחקנו, מזווית העין הבחנתי בנוי ובדניאל צוחקים גם הם על משהו ואני כל כך שמחה בשבילם, אני באה ממשפחה שיש לה הכל אבל אין לה כלום, ההורים שלי שוחים בכסף אבל אין בניהם אהבה, וכשאין אהבה יש ריב, אויבות ואפילו לפעמים שנאה... וכשאין להם על מי להוציא את כל הרגשות השלילים הם פונים לשני ילדיהם היחידים שלהם: אחי רום, ואני. כמובן...
"עדן, עדן?, את שומעת?!" יהלי העבירה את ידה על פני כמה פעמים עד שקלטתי שאני בשיחה עם יהלי, על המטוס בדרך לאנגליה ולא בבית המדכא שלי.
"כן, מה אמרת?" שאלתי בהיסח הדעת מנסה להעביר את מחשבותיי הרעות.
"שאלתי איזה אודם יותר יתאים לשמלה האפורה? הוורוד עתיק או האדום?". ברצינות יהלי?, ברצינות?.
"אדו-"
-נוסעים נכבדים, המטוס מתחיל לבצעה נחיתה, אנה חגרו חגורות בטיחות, תודה-. הכרוז סיים את דיבורו וקטע אותי מדיבורי, אני ויהלי חגרנו וכך כל הנוסעים.
נחתנו באנגליהההה!!!!!!
*****
הינה חברים עוד פרק ניגמר
מקוות שנהנתם.ן
y&s ♥️
YOU ARE READING
ריב, חברות או אהבה?!❤️
ChickLitדניאל, אריאל,עדן, נוי, שירה, יהלי,יהונתן ואיתי הם חברים עוד מכיתה ז׳, אבל כשהם טסים למחנה באנגליה בתחילת החופש הגדול של סוף יא' הדברים קצת משתנים בתוך החבורה... מי יגמור את המחנה בריב נוראי? מי יתאהבו ויחזרו בתור זוג? ומה יקרה בין כולם?
