פרק 7- שירה

33 7 3
                                    

פרק שני לספיישל יום האישה!!!!
תהנוווווו!!!!

נ.מ שירה
נ.ז הגעה ללונדון.

---------

"דיר פאסינג'רס, ווי אר אין לונדון" (נוסעים נכבדים, אנחנו בלונדון)הנהג אמר והבטנו החוצה לראות את הביג בן, הוא כזה ענקי, בא לי לעלות לסוף המגדל, כאילו לשפיץ ולצלם שם סלפי, אני משוגעת, אני יודעת. יונתן ואני התחברנו בזכות זה, הוא כל כך מצחיק ושובב ומשוגע, הוא אני בבן!
איתי לקח את הקולה שלו הרים אותה וצעק "לונדון, היר ווי גו!". השירים התחדשו ביתר שאת והפעם דניאל קם לשיר עם יונתן, למרות שהספיקה לי הפעם הקודמת אבל הייתי חייבת לשמוע את הדבר הזה שנקרא יונתן שר, הוא קורע אותי כשהוא מסלסל מזרחית.
"אמממ חברה? עוד רגע אנחנו מגיעים למלון ולא חילקנו עדיין חדרים" יהלי אמרה והנמכנו את השירים כדי לדון בסוגיית החמשוש.
"בואו רגע נחשוב ברצינות! שירה ויונתן, זהו חברה, סיימנו כאן!" איתי התבדח וזכה למבט צורב ממני, מה יש לו זה??
"ועכשיו ברצינות?"
"אני חושב שאולי נתחלק חדר בנים וחדר בנות מה אומרים?" הציעתי לכולם.
"מיסטרס אי אמ סורי טו סטופ יו אין יור טוקינג, באט ווי אר קם טו יור הוטל." ( אדונים אני מצטער להפריע לכם בשיחה שלכם, אבל הגענו למלון שלכם.) הנהג אמר והשתרר שקט, לקחנו את המזוודות, אספנו את כל הבלאגן ויצאנו למלון.
"דניאל ויהלי ברור לכם שרק אתם מדברים אם הפקידים כן?" שאל יונתן בצחוק.
"כי ,אם אנחנו נתחיל לדבר אנגלית לא יבינו כלום ממה שאנחנו רוצים!!!"
(ה.כ כותבות בעברית אבל זה אנגלתי כל השיחות שלהם עם אנשים שהם לא הקבוצה)

"שלום, אחנו רוצים להזמין בבקשה חדרים לסוף השבוע" אמר דניאל לפקיד הקבלה שהיה בעמדתו.

"כמה חדרים תרצו להזמין?" שאל הפקיד.
"רק שניה אנחנו נסגור את הפינה הזאת בינינו." ענתה יהלי לפקיד בנימוס

דניאל הסתובב אלינו. "כמה חדרים?" הוא שאל.

"אני אומרת חדר בנים חדר בנות!" הציעה יהלי.

"לא!!!" כולנו צעקנו בתיאום מושלם ותקפו את יהלי המסכנה שסך הכל ניסתה לעזור.

"זה יהיה יותר מידי בחדר... קצת צפוף.... מבינה?" שאלתי את יהלי, היא הנהנה עדיין מבוהלת מההתקפה
"אז 2 בכל חדר?" הציעה דניאל
"כן" ענו כלום ביחד חוץ מיהלי שעדין היתה פגועה
ואז דניאל הסתובב חזרה לפקיד,"ארבע חדרים זוגיים בבקשה?"
"אין בעיה, אני נותן לכם 4 חדרים זוגים בקומה 4 חדרים מספר: 400,401,402,403.  תהנו!"
סיים הפקיד ונתן ליהלי ולדניאל את המפתחות.

ישבנו בלובי על הכורסאות וחילקנו חדרים, בהתחלה נוי רצתה להיות בחדר אם דניאל אבל כמו שהייתי בטוחה שיקרה יהלי לא נתנה לה והחליטה שהיא ישנה אם אחיה. אני ויונתן, פשוט הודענו בתאום מושלם שאנחנו ביחד בחדר ואף אחד לא התווכח על זה. אחרי שיהלי ניצחה בקרב על החדר של דניאל אז נוי בחרה לישון עם אריאל ואז נשארו רק  עדן ואיתי שהם היו ביחד בחדר ולא היתה להם שום בעיה אם זה.
"חברים עכשיו אחרי שחלקנו חדרים אני מודיעה לכולם שאני ישנה בחדר 400 זה מספר המזל שלי! לא אכפת לי מאף אחד אחר חדר 400 הוא שלי!" משכתי את צומת ליבם של כולם
"ואני חדר 402 אני חייבת לישון בחדר אם מספר זוגי?" הצטרפה לחלוקת המספרים גם יהלי ניראה שהיא יצאה מההלם שהיא היתה בו
"אוקי אז עדן איזה חדר את רוצה? כי לי ממש לא אכפת." אמרה נוי
"אני אשן בחדר 403 זה מספר המזל שלי" אמר איתי וצחק עלי
"תיזהר היא תרביץ לך אם תמשיך, מנסיון אני אומר" המשיך איתו גם יונתן
לא עכשיו אני רוצה להרביץ לשתיהם.
" טוב אז בואו נעשה סדר בחדרים:
אני ודניאל בחדר מספר 402
שירה ויונתן בחדר מספר 400
עדן ואיתי בחדר מספר 403
ואז מה שאומר שנשאר רק את נוי ואריאל בחדר מספר 401.
מתקבל על כולם?" שאלה/אמרה יהלי
כולם הנהנו למשמע המפקדת והתחלנו לעלות לחדרים .

******
הנה עוד פרק נגמר!
מקוות שנהנתם.ן ממנו!
y&s ♥️

ריב, חברות או אהבה?!❤️Where stories live. Discover now