A model And A Fan-Larry מתורגם

פרק 100

יאווווווווו פרק אחרון!
(יעלה היום גם אפילוג ושאלות תשובות).
תהנו❤️

-
"בייבי, אנחנו צריכים לעזוב. אתה נראה יותר ממושלם בסדר?" הארי ייבב מעט והניח את סנטרו על כתפו של לואי, מביט בו דרך המראה.

הם עמדו ללכת לביתם של זאין וליאם, למסיבת האירוסין שלהם, אבל לואי התעקש להישאר עוד כמה דקות כדי להחליף בגדים שוב ושוב.

"אבל האז, כל כך הרבה אנשים חשובים הולכים להיות שם. אני צריך להיראות טוב." לואי נאנח והושיט את ידו למעלה כדי לתקן את החולצה שלו, אבל הארי תפס את פרק כף היד שלו, "אהבה, גם אם תלבש מכנסי טרנינג ישן וחולצה רחבת ידיים, אתה תהיה האדם הכי יפה שיש שם."

לואי הסמיק בעדינות, "אבל -"

"לא אבל, אתה נראה מדהים כמו שאתה עכשיו. אני מבטיח." הארי לחץ נשיקה על לחיו, "בוא נלך, בסדר?"

לואי הנהן, הוא נתן להארי להחזיק את ידו והם יצאו מהבית, נועלים את הדלת מאחוריהם.

כעבור עשר דקות הם הגיעו לביתם של זאין וליאם, הרחוב היה מלא במכוניות ואפשר היה לשמוע את האנשים מדברים מבחוץ.

הארי אחז בידו של לואי שוב והם הלכו אל הבית, לואי דפק על הדלת וקארה פתחה אותה.

"היי! כנסו." היא קיבלה את פניהם בחיוך ובחיבוק, סגרה את הדלת מאחוריהם. "זאין נמצא שם, אבל אני לא יודעת איפה ליאם."

הם הנהנו והודו לה, הארי הניח את ידיו על מותניו של לואי בזמן שהלך איתו בין הקהל. זאין הבחין בהם וגיחך, מתרץ ללכת לברך אותם. הוא כרך את זרועותיו בחוזקה סביב לואי, שחייך וחיבק אותו בחזרה.

"אני כל כך שמח בשבילכם." לואי אמר לתוך כתפו ונסוג לאחור, זאין חייך, "תודה, אני שמח שאתם כאן."

"באמת חשבת שלא נבוא?" שאל הארי וחיבק את זאין, שצחקק וטפח על גבו, "טוב, לא."

הם נסוגו, זאין הצביע מאחוריהם, "המשקאות והחטיפים נמצאים שם, אני חושב שגם לימה שם."

"עדיין קוראים לו לימה אה?" הארי הרים גבה, זאין גלגל את עיניו, "כמובן. זה כמו לשאול אם אתה עדיין קורא ללואי התינוק שלך."

הארי צחק וכרך את זרועו סביב לואי לפני שהוביל אותו לשולחן החטיפים. "יש שם סוכריות גומי." הוא הצביע, לואי הנהן והלך להביא לעצמו תולעת גומי לפני שחזר להארי.

לואי עמד לשאול את הארי אם הוא יכול לזהות את ליאם, כשהרגיש שזרועותיו של מישהו עוטפות אותו מאחור. הוא קפץ והסתובב במהירות, סטר בזרועו של ליאם, "הפחדת אותי, אידיוט."

ליאם צחק ונתן לו חיבוק כמו שצריך, "סליחה, היית קל מדי."

לואי חייך ונסוג לאחור, "אני ממש שמח בשבילכם"