i love that way

פרק 7/חלום או שלא?

קמתי לתוך נוף האגם
מטושטשת ,עייפה ומותשת.
"מה קרה פה הרגע" אמרתי לעצמי ושמתי לב שמתחילה זריחה
"שיט שיט שיט מה השעה בכלל" אמרתי בלחץ
כמה זמן הייתי מחוץ לבית !?!
בזמן שאני מחפשת את הטלפון אני מוצאת אותו בכיס שלי והרגשתי משהו בולט בכיס השני אבל לא היה לי זמן להסתכל בזה והתחלתי לרוץ הביתה״
"כל כך הלך עלי" אמרתי כשראיתי 3 ניידות משטרה ליד הבית שלי
עליתי במדרגות הכי מהר שאפשר ואז ראיתי את הדלת פתוחה במעט,הססתי בהתחלה אך בסוף פתחתי אותה לגמרי
היו שם את אימי ולין שהיו עם דמעות בעיניים, איתי שדיבר עם 2 חוקרי משטרה.
"תודה לאל "  אימי קלטה אותי ומיהרה לעברי לחיבוק
לפחות ככה חשבתי
היא סטרה לי ואמרה "איפה לעזעזאל היית????!"
עוד הייתי בהלם מהסטירה שהיא נתנה לי ואז לין באה אלי עם עיניים אדומות מבכי "תגידי את מטומטמת או מה" היא אמרה בזמן שהיא מנערת אותי .
"תשחררו ממנה רגע" איתי אמר ומשך אותי אליו.
לין רצה למטבח וחזרה עם כוס מים בשבילי "תשתי את זה את לין, את צריכה את זה יותר ממני" אמרתי לה רגועה שתבין שהכל בסדר.
"אליאנה אם את לא רוצה עוד סטירה לצד השני בפרצוף שלך כדי לך לשתות את זה" לקחתי מידה את הכוס ושתיתי אותה בשלוק אחד.
"עכשיו אפשר להבין איפה היית?" אימי שאלה ומאחוריה 2 חוקרי המשטרה.
אוקי אליאנה לחשוב
"שכחתי את המטען בבית ספר אז חזרתי לקחת אותו ,
כשהגעתי היה שם ילד שנה מתחתי מתרגל כנראה בספרייה ,ראיתי שהוא מתקשה אז הצעתי לעזור לו ולא שמתי לב לשעה״
מוזר שאני מעדיפה להאמין לשקרים של עצמי?
החוקרים יצאו ,איתי ואימי הלכו ללוות אותם חזרה לניידות,
לין חיבקה אותי ויצאה לכיוון חזרה הביתה.
נכנסתי לחדרי והכל היה שם בדיוק כמו שהלכתי,
התיישבתי ואז הרגשתי משהו בכיס הגינס שלי ,
הוצאתי אותו והיה רשום שם רק משפט אחד,
״הסוד הקטן שלנו ,זוכרת?״.