השימפנזה כבר קפצה אל החלון ולא נותר לו אלא לנופף לה לשלום.
ממילא הוא לא רצה שימפנזה בסיפור שלו. גם הפיל הלך בעקבותיה.
אם כי פיל על אדן החלון זהו מחזה מצמרר ומבהיל ומעורר עניין
כלשהו, אך ישנם כל כך הרבה פילים בסיפורים שנדב לא הרגיש צורך
בעוד אחד. גם אריות וג'ירפות, זאבים, שועלים ארנבים ושפנים.
כולם הושלכו בהחלטיות דרך החלון. מקומם לא איתנו היום, הודיע
צוות השופטים שבראשו של נדב בנימוס. האם חיידקים כבר הופיעו
בסיפור ילדים? ודאי - קריוס ובקטוס, אלילי ממלכת השיניים. מה
בדבר חייזרים? חייזרים יוצרים קשר נהדר עם ילדים. אבל גם בהם
ET השתמשו עד זרה, ראה
שירים של דני סנדרסון ועוד הרבה שכרגע
חמקו ממנו. נדב ניגש אל החלון, ממנו השליך קודם את כול החיות
המסכנות, והציץ החוצה.
שמש אביב נעימה חיממה את העולם ולרווחתו לא הייתה שום התקהלות
מתחתיו, ועל המדרכה המשובצת של הרחוב התל אביבי לא הבחין בשום
סימני דם או שאריות אחרות שיעידו על הזוועה שהתחוללה כאן
קודם. נדב קימט דף נייר דמיוני באכזבה, כדרר והשלך אותו לפח.
"קליעה מדהימה" ציין לעצמו "שלוש נקודות. עם הצלצול".
כתבו כבר ספר על טפיר שנפגע מכך שאף פעם לא כתבו ספר על בני
גזעו ורץ לחפש לו סופר שיתקן את המעוות. האם צריך חיה בשביל
סיפור ילדים? "חיה או ילד" אמר העורך "אל תנסה להמציא את
"הגלגל. ממילא הציורים יותר חשובים וחיות קל לצייר
נדב הכין לעצמו תה עם דבש, לשיכוך הגרון שכאב כל השבוע. נטל
את התרופות שהרופא המליץ נגד החום והכאבים וסידר לעצמו חבילת
טישיו נוספת, ופח גדול. הוא התיישב בכורסת הסיפורים שלו, שם
באו לו הרעיונות הטובים הקודמים שלו, "הגנו שנשאר לבד", "הנמר
הישראלי האחרון" והנמכר מכולם "מרד בספארי ברמת גן". בכולם
היו חיות ובכולם היה מין חידוש קטנטן שהצדיק את קיומם. נדב בז
לעצמו, אבל גם נזף בעצמו שבז לעצמו. "בכול זאת מרד בספארי
נמצא כבר שנתיים ברשימת עשרת ספרי הילדים הנמכרים ביותר, והוא
משלם את שכר הדירה, המכולת ואגרת הטלוויזיה". נדב הניח את
