וואנשוטים

1#- פרסי ג'קסון

אז בספר הזה אני וחברתי @rotlevy מעלות וואנשוטים שכתבנו. את זה אני כתבתי

נ.מ.אנבת

היו מפלצות בכל מקום. יותר מידי חצויים מתו, יותר מידי נעדרו. אני ופרסי הופרדנו לפני דקות אחדות אבל עדיין ראיתי אותו. שיספתי בחרבי את המפלצת שנכתבה מולי כשראיתי אותו קורס ומעליו קלי. "לאא" צרחה בקעה מפי. רצתי ותקעתי לה סכין בגב, קלי הסתובבה מופתעת בעודה מתפוררת אך היא לא עניינה אותי. "פרסי" קראתי בבכי, צנחתי על ברכי לידו. "אנבת" הוא מלמל, חולצתו מוכתמת בדם. "לא, אל תדבר. אני אביא אותך למרפאה, אתה תחייה" הבטחתי לו "אנבת, אני אוהב אותך" הוא מלמל בקושי ונדם, הוא מת. "לא" בכיתי, "פרסי, פרסי" לחשתי כתפילה. שמעתי במעומעם את קולות בקרב נדמות, הקרב נגמר. פרסי היה הקורבן האחרון. הקורבן שהכי היה חשוב לי, הנער שאני אוהבת. שמעתי חצויים באים, הרגשתי יד נחה על כתפי ומנסה לעזור לי לקום. אני לא עוזבת את פרסי. ג'ייסון וגרובר הרימו את הגופה. באתי בעקבותיהם נתמכת בפייפר. כירון בא לקראתנו, כשהוא ראה את פרסי הבעת פניו התעצבה "שימו את הגופה בביתן פוסידון. ההלויה תיערך בעוד שעתיים. גרובר, תהיה מוכן להודיע לסאלי?" הוא שאל "כ-כן, אדוני" אמר גרובר ברעד. פניתי אל היער, אני אפגוש אותו בקרוב. רצתי ליער, לעבר הצוק שמעל לים. נשמתי עמוק "אני באה" קראתי לים, וקפצתי. הרגשתי את הרוח בשערי, וכשפגעתי במים את המים בראותי ושמחתי, אני באה.

קמתי והסתכלתי מסביב, זיהיתי את המקום. אני בשדות אלסיום. ראיתי את פרסי מרחוק, "פרסי, קראתי בשמחה ורצתי אליו. הוא הסתובב, מופתע כשרצתי אליו ונישקתי אותו. "אני אוהבת אותך" אמרתי כשהתנתקנו. פתאום הוא כרע ברך, אני לא מאמינה! "אנבת', את הדבר הכי חשוב לי בעולם, הייתי מוכן לעשות הכל בשבילך. האם תהפכי אותי לגבר המאושר בעולם ותהיי לי לאישה?" "כן, אמרתי והרגשתי את דמעות השמחה זולגות על לחיי. 

מחיאות כפיים נשמעו והבטתי סביבי משתוממת, כולם היו שם, צ'ארלי, סלינה, אית'ן, מייקל יו, זואי, ביאנקה, קונור וטרוויס.  .. כל חברינו. הסתכלתי על פסי, על שיערו השחור הפרוע, על עיניו הירוקות השובבות, על חיוכו המאושר והבנתי שאני אלך אחריו לכל מקום, לא משנה לאן. "אנחנו ביחד"ף הוא אמר "והפעם- לתמיד" הבטחתי.

אווקי, אז יש לוואנשוט הזה המשך אבל זה ממש יפה להשאיר את זה ככה, מה אתן אומרת, לכתוב את ההמשך?