פרק 19/תשומת לב

183 7 0
                                    

עפעפי נפתחו ומצאתי את עצמי במיטה שבמרפסת שליאו הניח אותי אתמול,
אירועי אתמול חזרו אלי לאט לאט .
וואי יצאתי מביכה רצח ואם כבר מדברים איפה ליאו?
"בוקר טוב ליפיפיה הנרדמת " ליאו נכנס מתוך המבנה תוך כדי שהוא מהדק את השעון שעל ידו
"וואי מה השעה" אמרתי משפשפת את עיניי
"עשר בבוקר " אמר
"שיט יש לי לימודים" העפתי את השמיכה מגופי וקלטתי שאני עם פיגמא
פערתי את עיניי ,הוא החליף לי בגדים??!?!
"תרגעי המזכירה שלי החליפה לך" די הרגשתי הקלה שאישה החליפה לי ,
אבל עדיין מביך אותי לחשוב שמישהו החליף לי בגדים
קמתי מהר ומצאתי את עצמי אבודה
"ליאוווו" צעקתי
"אייי אני פה מה את צורחת"
"אני צריכה כיוון לשירותיים,בגדיים ומונית שתיקח אותי לבית ספר"
הוא הרים גבה "ממש אני מזמין לך מונית,אני לוקח אותך ומזה כל הבקשות האלה רוצה גם יאכטה?"
"הייתי שמחה אבל אין זמן יאלה" התבדחתי איתו
נראה לי שהוא די בהלם שאני ככה בנוח איתו.
הוא כיוון אותי לשירותים והתחלתי לשטוף פנים וראיתי קופסא של מברשת שיינים חדשה לקחתי אותה
ראיתי את המקלחת והיא פשוט קראה לי
"איףףף נו עשר דקות אני בחוץ" נכנסתי עשיתי מקלחת מהירה
לבשתי את התחתונים והחזיה שכבר לבשתי לפניי
ליפפתי מגבת סביב גופי ויצאתי
"ליאווו" צעקתיי
"אני פה תרגעי הנה הבגדים ולמה שכבר לא תבריזי?" אמר ונתן לי את הבגדים שבידו
" זה יהיה מוזר שאני לא באה כמה ימים לבית ספר" אמרתי
"ודרך אגב ... יש פן?" שאלתי
"אני אביא לך " אמר והוציא אוויר
"תודה" חייכתי לו חיוך מתוק
וואו מה שקלטתי שליאו הסתכל לי על העיניים, אני בטוחה ששאר הגברים היו בוחנים את גופי.
נכנסתי לשירותיים שוב בשביל להתלבש
"הוא לא רציני" אמרתי תוך כדי שאני מסתכלת על הבגדים שהביא לי:
חולצת וי לבנה ,חצאית פרחונית שהיא כמעט מגיעה לי לתחת וסנדלי עקב.
לא הייתה לי ברירה ויצאתי ככה
"וואו חשבתי שתתעצבני עליי בגלל הבגדים" אמר
"הייתי עושה את זה אבל אין זמן ,
הבאת את הפן ?"
"כן" הוא הושיט לי את הפן
חיברתי אותו לחשמל ויבשתי מהר
"תוכל ללוות אותי ?"
"כן" אמר
יצאנו למשרד של ליאו ומהמשרד לכיוון המעלית
כולם דפקו לי מבטים על גופי ועל ליאו
ידעתי מה הם חושבים
ליאו קלט את זה ודפק להם מבטים רצחניים
יצאנו מהמעלית בקומת הקרקע ונפתחה דלת המעלית לחניה מלאה במכוניות
"בואי " כיוון אותי לכיוון אוטו אדום עם גג פתוח
כמה עשיר הבן אדם הזה
רציתי להגיד משהו על החניה בעלת המכוניות הרבות אך שתקתי.
נסענו לבית ספר והגענו בדיוק בהפסקה הראשונה.
"הגענו" אמר
"יופיי,תודה רבה ליאו באמת" אמרתי ונתתי לו נשיקה על הלחי
לא ראיתי את תגובתו וסגרתי את דלת המכונית
"מה-" חצי בית ספר הסתכל עליי
שמעתי צפצוף מאחורי,הסתובבתי וראיתי את ליאו יוצא מהמכונית ונועל אותה.
"בואי אני אלווה אותך" אמר
נכנסו לבית ספר והרגשתי מספיק חשפנית עם מה שלבשתי ועכשיו גם עם ליאו ,זה יתפוס מלא תשומת לב...
הוא אחז בידי ונכנסו בשער.
כל המבטים היו מופנים אלינו והסתכלתי לכל עבר
"תלכי עם הראש קדימה ותשימי פס עליהם" לחש לי ובתגובה הנהנתי לו.
נכנסו לכיתה והנחתי את התיק במקום שלי .
"תודה שוב.." אמרתי
כמה פעמים אני יכולה להיעזר באותו בן אדם
כבר אני מרגישה שאני חייבת לו.
"בשבילך תמיד" אמר והדביק לי נשיקה על הלחי
מיד הסמקתי
"עכשיו אנחנו שווים" אמר
ויצא מהכיתה
יאוו הוא כל כך ליאו.
מכיוון שרק התחילה ההפסקה החלטתי למצוא את לין אך היא מצאה אותי קודם וקפצה עלי מאחורה
"אומייגאד לין יא מפגרת"
"אני המפגרת? את נכנסת עם גבר חתיך רצח לבית ספר מול כל התלמידים"
התגעגעתי ללין הזאת ,לין השמחה.
"את מספרת לי הכל עכשיו"
"בסדר בסדר" יצאנו לחצר ומצאנו פינה קטנה בדשא שבחצר האחורית.
התחלתי לספר לה את הסיפור בחלקים קטנים, לא כל האמת...
אמרתי לה שיצאתי איתו לדייטים כבר כמה זמן וכשבאנו אליו לראות סרט נרדמתי אצלו ובגלל זה באתי באיחור...
לין התלהבה כמעט כמוני אך בתוך כל התלהבות הזאת שמתי לב לאיש שנועץ בי את עיניו

i love that wayWhere stories live. Discover now