פרק 14: הארי

460 28 1
                                    

נ.מ. הארי
"בואו ילדים, הולכים לסמטת דיאגון. אנחנו נשתמש באבקת פלו" גברת וויזלי ניסתה להסביר לכל החדשים על אבקת פלו, אבל לא נראה שהם מתלהבים. בסוף הם עברו.  עברנו גם אנחנו, ורק ליאו היה צריך עוד לעבור. ואז שמענו צרחה. הסתובבתי, וראיתי את ליאו עומד באמצע האח, הלהבות לא ירוקות אלא רגילות, וצורח. נבהלנו, גם כל חבורת המושלמים נבהלו וניסו לעזור (ה.כ. אלפים, למי שלא הבין) נבהלו, אבל כל חבריו של ליאו לא רק שלא נבהלו וניסו לעזור, אלא גם צחקו. צחקו! החבר שלהם עולה באש, והם צוחקים.
"עבדנו עליכם" שמעתי את ליאו.
"איך?" אני לא בטוח אם זה היה פרד או ג'ורג'.
"יש לי חסינות לטמפרטורות גבוהות" ליאו משך בכתפיו. ואז הוא קפא. וכך גם שאר חבריו. הם כולם הסתכלו על חבורת אנשים.
"מי אלה?" גברת וויזלי שאלה בחשד.
"ההורים שלנו" פרסי אמר.
"באנו כדי לתת לילדינו למשוך מהכספות שלנו. בואו, נלך לגרינטוס" אדם שהיה לבוש כמו דייג, שעמד ליד פרסי, אמר והוביל אותנו לגרינטוס. איך יש להם כספות בגרינטוס אם הם לא ידעו עד היום שהם קוסמים? ראיתי את פאדג' מדבר עם כמה גובלינים. כשנכנסנו ראיתי שכל הגובלינים נועצים בי מבטים. לקחו לי כמה שניות לקלוט שהם מסתכלים על חבריהם של הנכדים של וולדמורט וההורים שלהם. כל הגובלינים קדו.
"איך?... גובלינים הם יצורים גאוותנים, הם לעולם לא יקודו למישהו" הרמיוני מלמלה מאחורי. הגובלינים שדיברו עם פאדג' עזבו אותו והלכו לכיווננו. ראיתי שפאדג' עצבני.
"בואו אחרי, הלורדים והגבירות" גובלין שלבש חליפה שחורה נוצצת, הוביל אותם אל דלת שחורה ענקית בקצה החדר.
"רגע... גם הם" גובלין אחד, שלבש חליפה לבנה נוצצת, הוביל את חבורת המושלמים אל דלת לבנה עצומה.
"אלה היו מנהלי הבנק" גברת וויזלי מלמלה בהלם.
הדלת השחורה נפתחה וחשפה קרונית ענקית, שברגע שהם נכנסו אליה זהרה בלבן והתחילה להתגלגל. הדלת הלבנה נפתחה ובה חיכתה קרונית לבנה עצומה, עשויה מבדולח נוצץ ומעוטרת קריסטלים וזהב. כשהם נכנסו אליה היא התחילה להפיץ אור כחלחל והתגלגלה משם.
"מה קורה כאן?" הרמיוני שאלה בדיוק את מה שעמדתי לשאול.
"אממ, נשמח גם למשוך כסף" גברת וויזלי פנתה אל גובלין. אחרי כמה דקות עלינו, עם הכסף, והם עוד לא חזרו.
"מעניין מה קורה איתם" מלמלתי.

סודותיו של וולדמורטWhere stories live. Discover now