פרק 20/פרויקט של הגיהנום?

165 8 0
                                    

האיש ההוא המשיך לבהות בי אך לא נתתי לזה חשיבות
חשבתי שהוא סתם עומד שם ומעשן כמו כל שאר הבנים בבית ספר .
לין התחילה לספר לי על כמה שליאו חתיך ואנחנו נראים כמו זוג אך לא יכולתי להקשיב לזה יותר
"אתם כמו זוג מהאגדות עם הפוצי מו-"
"וואו ווואו וואווו תרגיעי ליןן בקושי ראית משהו"
"לא צריך לראות כדי לדעת " היא קרצה לי וצחקקה
"נו אז מה עם החוב שלך" אמרתי כמו דבילית
היא הפסיקה לצחוק ופניה נראו ללא הבעת פנים
"התחלתי עבודה כברמנית ואני מקבלת טיפים די טובים על השירות ,רובם שיכורים אז הם פשוט דוחפים את היד לארנק ומוציאים כסף"
"לין זה מסוכן מאוד ואני מניחה שזה גם בשעות מאוחרות "
"זה בשעות מאוחרות אבל אין לי כל כך הרבה אפשרויות ,תזכרי שגם אנשי מאפיה יותר מסוכנים מ"שעות מאוחרות "
לין צדקה זה הרבה יותר בטוח
אני אנסה לדבר עם ליאו אולי הוא יכול לדבר עם מישהו וזה יעזור לה הרי הוא מהמאפיה לא?
"אני שמחה שהכל יסתדר ואני אשמח גם לעזור לך אם את צריכה תיגבור בבר או שנגיד את צריכה שאני אחליף אותך אני רצה לעזרתך"
"תודההה" לין אמרה וקפצה עלי ככה שהיא מעליי מדגדגת אותי
"די ליןן" אמרתי מצחקקת
לאחר שסוף סוף לין הפסיקה, צלצל צילצול של הבית ספר ואני ולין נכנסו למבנה בדרך לכיתה שלנו
בדרך לכיתה והרגשתי נגיעה בכתף והסתובבתי
לין שראתה את המורה רצה לכיתה,בשעה הבאה זה מגמות ואני ולין לא באותה מגמה והמורה שלי כל הזמן מאחר אז לא היה אכפת לי להתעכב.
"סליחה את אליאנה אשוח?" שאל מולי נער שנראה בן 20
"כן"
אמרתי בנימה די עצבנית כי אני לא אוהבת את השם המשפחה של אבא שלי אני די מעדיפה שיקרו לי "אליאנה דוראן " שם המשפחה של אימי (שהיא צרפתייה אם לא שמתם לב)
״שלום המנהל אמר לקרוא לכל התלמידים שמשתתפים בפרויקט החדש. למה לא באת לאוטובוס? את מבינה שפיספסת אותו ועכשיו אני אמור לקחת אותך"
מה? מאיפה הוא בא לי
״מה זאת אומרת?״ שאלתי עצבנית, בכל זאת הוא היה חצוף מאוד למישהי שהוא לא מכיר
״מה ? מה זאת אומרת מה? הפרויקט החדש של בית הספר, יש לך ולכל התלמידים ‏שמשתתפים בפרויקט אוטובוס לשם ואת לא עלית עליו. למה?״
״על איזה פרויקט אתה מדבר? לא נרשמתי לאף פרויקט״
״יש לי רשימה של כל התלמידים שנמצאים בפרויקט. רק שהמורים והתלמידים של הפרויקט הגיעו הם אמרו שאת חסרה ואת ברשימה שלהם״.
בחיים לא נרשמתי לפרויקט הזה
״לא נרשמתי לפרויקט הזה״
״את לא אבל החברה שלך לין כן. היא אמרה שאת חכמה ושאת תעזרי להרים את הפרויקט או משהו כזה. אני לא יודע זה מה שהמנהל אמר לי״.
אוקיי אני לא רוצה את זה מה לין חשבה לעצמההה??
״אוקיי איך מבטלים את ‏ההשתתפות שלי בפרויקט? אני לא מעוניינת״
״ אוי נו באמת. את צריכה לבוא איתי לשם כדי לסדר את הבלגן שעשיתן״
יופי לין תודה רבה לך
״אוקיי אבל מי אתה ואיך אתה קשור?״ ״אני אחד מהאנשים שעוזרים לפרויקט לצאת לפועל. אמרו לי לבוא לקחת אותך כי אני איש הצוות היחידי שיכול״
״אוקיי אז, אחרייך״
יצאנו מבית הספר וראיתי רכב שחור ולא מונית
קצת חשדתי אבל כשחשבתי על זה הוא באמת הזכיר את זה שהוא זה שצריך לקחת אותי כי הוא היחידי שיכול.
"זה הרכב שלי המנהל קצת קמצן כדי להזמין מונית" אמר כשנסתכל על הפנים שלי וכנראה הבין מה חשבתי
"אוקיי" אמרתי
הוא פתח לי את הדלת שליד צד הנהג כמו גנטלמן
סגר את הדלת ונכנס לצד של הנהג
" מה יש לך במכונית שם מאחורה?" שמתי לב שיש שם סדין או משהו כזה שחור .
"כלום מעט כביסה שאני צריך לשים בניקוי יבש"
"אז מה השם שלך?" שאלתי כדי לפתח שיחה כשהוא התחיל לנהוג
"את לא צריכה לדעת "
"למה?"
"כי אני חוטף אותך וזה לא מקצועי להגיד את שמי"
חשבתי שהוא צוחק עד ששמתי לב שפניו רציניות ביותר
שמתי לב שדלתות המכונית נעולות ולפני ששמתי לב ידי נמשכו לאחור והרגשתי שנועלים אותי באזיקים
"אמאלה מטורפים תשחררו אותי "
ושניה לאחר מכן בד הוצמד לפי
צרחתי אך אף אחד לא יכל לעזור ניסיתי להילחם אבל הרגשתי חלשה יותר ויותר ולאט לאט הרגשתי את עיניי נעצמות.

i love that wayWhere stories live. Discover now