סודותיו של וולדמורט

פרק 32: פרסי

נ.מ. פרסי
סוף סוף סיימנו את כל הבחינות האלה, ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל לאמן את החצויים שהתגלו, ללמד אותם יוונית עתיקה ולטינית, לספר להם על המיתולוגיות וההרפתקאות שלנו. באותו ערב הייתה לנו פגישה של כל החצויים בחדר מיוחד שדמבלדור יצר עבורנו. אמרנו להם לבוא אל הכניסה לחדר המועדון שלנו. סיפרנו לכל החצויים האלה את הסיסמא לחדר המועדון שלנו למקרה שיהיו בעיות, אבל הם עדיין לא יכולים לעבור את הקיר הקסום. הגיע השעה, והצצתי דרך החלון הקסום אל החדר. הוא היה עמוס בחצויים. יצאתי מהתמונה, ואחרי כולם, וגם קיף. הובלנו אותם דרך דלת עץ חומה אל חדר לבן. אחרי שלילי סיפרה לנו שלהארי יש גלימת היעלמות שמרנו על הדלת, וסידרנו ככה שאין סיכוי שהארי ורון יחליטו להתגנב פנימה. ואז זה קרה. בזמן שהרמיוני עברה דרך הדלת הרגשתי משהו מתחכח ביד שמאל שלי. תפסתי את המשהו ומשכתי. בינגו. בידיי הייתה גלימת היעלמות, ומתחתי הארי ורון.
"מה...? עקבתם אחריי?!" הרמיוני צעקה.
"ברור" רון ענה בחוסר טאקט.
"אני מצטער, אבל הכניסה היא רק למי שעבר את הבחינה" אמרתי ודחפתי אותם הצידה.
"תן להיכנס!" הארי הוציא את השרביט שלו.
"רוצה סבב שני?" נשמע קול אפל. לילי נשענה על הקיר ונעצה בהארי מבט מתגרה. הוא נאנח בכעס וגרר משם את רון. סגרתי את הדלת ולילי נעלה אותה עם כישוף, כי הרמיוני סיפרה לנו קודם שיש כישוף לפתיחת דלתות נעולות.
"טוב... כולכם יודעים שאתם חצי אלים, ואחד או שניים מההורים שלכם הם לא ההורים האמיתיים שלכם. השם הרשמי הוא הוא חצויי דם או בקיצור, חצויים. יש ביניכם כאלה עם הורה אל יווני, ויש עם הורה אל רומי. יש שני מחנות, מחנה יופיטר ומחנה החצויים, אחד ליוונים ואחד לרומאים, אבל אחרי שגילינו אחד על השני אנחנו כל הזמן עוברים בין המחנות. את החצויים כל הזמן מתקיפות מפלצות מהמיתולוגיות, ואפשר להרוג אותן רק עם כלי נשק מחומרים מיוחדים. יש ארד שמימי, זהב קיסרי וכסף. יש גם את ציידות ארטמיס, חבורת בנות שמסתובבות בחברת האלה ארטמיס, הן יכולות למות רק בקרב, חוץ מזה הן בנות אלמוות, והן נשבעות להתנזר מבנים. יש שאלות?" אנבת' הסבירה.
"למה רציתם לראות את פנים הידיים שלנו?" נשמעה צעקה מבין החצויים.
"במחנה יופיטר, המחנה הרומאי, הדרך הרשמית להודיע שאתם מהמחנה היא קעקוע בפנים יד ימין או שמאל, עם סיסמת רומא, השנים שלכם במחנה וההורה האלוהי שלכם" פרנק והייזל הראו את פנים הידיים שלהם.
"מה הייתה הבחינה הזו בכתב?" מישהו שאל.
"חצויים רומאים יודעים לטינית מלידה, וחצויים יווניים יודעים יוונית עתיקה מלידה. אנחנו מתאמנים כדי להשתפר, אבל אלו היו מבחנים היוונית עתיקה ולטינית. אנחנו נלמד אתכם גם את השפה שאתם פחות טובים בה" הייזל אמרה בחיוך.
"המאמן הדג' אמר שהוא מכיר אתכם" מישהו צעק.
"כן, הדג' הוא סאטיר, חצי אדם חצי תיש, והוא עובד במחנה החצויים. גם אני סאטיר" גרובר הוריד את הכובע והנעליים שלו.
"בסדר, יש למישהו רעיון איפה נתאמן?" שאלתי.
"אני חקרתי קצת, וגיליתי חדר שמספק לכם את מה שאתם צריכים בהוגוורטס, הידוע בשם חדר הנחיצות" לילי נכנסה לשיחה.
"איפה החדר?" פייפר שאלה.
"במסדרון הקומה השביעית, ליד שטיח הקיר של מישהו מנסה ללמד טרולים לרקוד" לילי ענתה.
"מושלם. מחר, בשעה חמש, בכניסה לחדר" תאליה אמרה.
"אנחנו נבוא מתישהו למחנות?" מישהו צווח.
"כן, בחופשות, ואם אתם רוצים אתם יכולים גם לגור שם. טוב, נתראה מחר" ג'ייסון נידב מידע לשיחה.
"ביי!" וויל צעק אל החדשים.

-למחרת, בשעה ארבע וחצי-

לילי הובילה אותנו אל שטיח קיר. היא עצמה את עיניה ומלמלה משהו בזמן שחלפה שלוש פעמים על פני שטיח הקיר. ואז הופיעה של דלת. עברנו דרכה, וגילינו חדר עצום, עם אש להקרבה, זירת קרב, קיר לבה כמו במחנה, נפחייה, נשקייה, אורוות, מזרקה עם דרכמות שבדיוק מעליה קרני שמש, ויער קטן.
"זה מושלם" אמרתי בהלם. כשהגיעה השעה חמש כולם נכנסו לחדר, שסביבו הייתה מסגרת מתכתית, שהבהבה בירוק בכל פעם שמישהו נכנס. ואז היא הבהבה באדום, אבל לא היה שם אף אחד. לילי תפסה באוויר, ואז נגלתה ביאנה, אחוזה בידה של לילי.
"עקבת אחריי? ברצינות?" קיף שאל.
"זו פקודה של המועצה" ביאנה גמגמה.
"לא אכפת לי. אמרתי לכם כבר, אני עוזב" קיף צעק ותפס בידה של ביאנה. ואז נרתע לאחור, על פניו חרטה.
"פשוט לכי" הוא אמר בשקט. היא השמיעה קול חנוק וברחה.
"אל תדאג, הכל בסדר" פייפר חיבקה את קיף, והרגשתי את דיבור ההקסמה שלה פועל.
"זו גרסה כזאת של מחנה החצויים, פעם הבאה ננסה גרסה של מחנה יופיטר, רק שהמחנות האמיתיים יותר מגניבים! בואו לנשקייה ונתאים לכם כלי נשק" אנבת' הובילה את החצויים החדשים לנשקייה, והתחילה להתאים להם כלי נשק בעזרתן של פייפר, הייזל, ריינה ותאליה. אחרי כמה זמן לכולם היה כלי נשק.
"חלק מלהיות חצוי זה להיות בכושר. אתם צריכים להיות מסוגלים לרוץ בשריון מלא, ששוקל המון, להצליח לטפס על קיר הטיפוס, ועוד הרבה דברים. עכשיו תצטרכו לשים שריונות, ואתם תקחו אותם אתכם אל החדרים, ולמקרה שנצטרך אתכם, אתם הגיבוי. פעם בכמה זמן נצא לתפוס מפלצות, לאימונים, ואולי לביקורים במחנות, אז אתם צריכים להיות מוכנים לעשות את זה. עכשיו קדימה, אל השריונות" פרנק דיבר בקול הפראיטור שלו, והצביע על מבנה נוסף. אחרי עוד כמה זמן כל החצויים החדשים שקעו תחת כובד משקל השריונות.
"בסדר, אנחנו ניתן לכם אימון, חלק יהיה עם שריון וחלק בלי, היום משחקים תפוס את הדגל. הפעם זה כאן, אבל עוד כמה זמן זה יהיה ביער האמיתי. בתפוס את הדגל אתם מחולקים לשתי קבוצות, לכל אחת דגל, והמטרה היא להעביר את הדגל של הקבוצה השנייה אל השטח שלכם. משתמשי בכלי נשק. אל תדאגו, יש לנו אמברוסיה ונקטר, המיועדים לריפוי למקרה של פציעה, אבל תשתדלו לא לפגוע חזק. אני אחלק אתכם" אנבת' דיברה בקול סמכותי, ובתוך כמה דקות התחיל המשחק. שתי הקבוצות לא היו מדהימות, אז החלטנו שגם אנחנו נצטרף למשחק. בסוף הקבוצה שלי, של אנבת', של לילי, של תאליה, של פרנק, של פייפר ושל ניקו ניצחה. לימדנו אותם לשים שריונות ולהוריד אותם, וכל כלי הנשק והשריונות התקפלו לתכשיטים ודברים שהם יוכלו להסתתובב איתם בלי חשד, כי אחרי הכל, אנחנו לא במחנה אלא בהוגוורטס.

---------------------------------------------

יש לי פינה:
שאלות על המיתולוגיה!
והפעם...
מי האל האהוב עליכם?