אהבה ישנה חדשה

פרק 1

״התקבלתי!!!״ צרחתי לטלפון בשיחה עם אריאל.
התקבלתי לאוניברסיטה שרציתי!.
סוף סוף. אחרי כמה ניסיונות כושלים לאוניברסיטות אחרות? הצלחתי! .. וגם זאת הייתה ה- הכי שרציתי.
״צריכים לחגוג!״ אריאל אמרה, ואני? אני המשכתי להתחרפן ולצרוח בחדר שלי.

עבר . ״בר אנחנו לא רוצים אותך... יותר״ מה? החוסר רגישות שלהם הורגת אותי מרגע לרגע. ״אנחנו יכולים להשאיר לך את הבית. ונעזוב. נעזוב לקליפורניה״. אני שונאת את האמא הזאת. אבא שלי שיושב לידה שותק. הוא השפוט שלה. כל מה שהיא אומרת הוא עושה. חשבתי שהוא היחיד שאוהב אותי אבל טעיתי. הם התחילו לארוז את המזוודות הגדולות שעמדו שבוע שלם ליד כניסת החדר שלהם. ״זה מה שתיכננתם כל חיי? אה? לגדל אותי .. סליחה לזרוק עליי כסף וללכת ואם כבר מדברים על כסף? גם את זה ההייתי צריכה להשיג בעצמי, בחיים לא הייתם פה כשהייתי צריכה אתכם. אני ילדה יחידה איך יכולתם? כל החיים שלי אני לבד. מגיל 7 כבר ידעתי לבשל , לנקות, איך להפעיל את כל המכשירים בבית! , וכשהגעתי לגיל שאני יכולה ׳להסתדר לבד׳ מבחינתכם החלטתם לעזוב?.
איזה בני אדם אתם?! אין לכם לב?!״ צרחתי בשארית קולי.
״אבל סבבה , כבר מגיל 10 לא החשבתי אתכם ההורים שלי״
אמא עזבה את הבגדים ונתנה לי סטירה חזקה. הסטירה הזאת נתנה לי סימן אדום כמה שבועות. ״חצופה! איך את מעזה לשקר עלינו. אנחנו הבאנו אותך לעולם חלאה! אני מאוכזבת ממך. את פשוט.. פשוט!-״ היא קטעה את עצמה בשתיקה כי הבינה שאני צודקת. ״פשוט מה?! את יודעת שזה נכון. זה נכון! את בחיים לא תהי אמא! בחיים לא תהי אמא טובה!"

חזרה .
השיר i love it מתנגן ברקע בזמן שאני אורזת את המזוודות. התחלתי לשיר עד שצילצול בטלפון קטע אותו.
הודעה בוצאפ.
הודעה מאת אריאל:
אני מקווה שאת מתארגנת אנחנו יוצאות עוד שעתיים!!. חייכתי לטלפון ונכנסתי למקלחת.
..
״שעה וחצי. זה לא הרבה זמן למקלחת נכון?״ שאלתי את עצמי מול המראה. ״שיט שעה וחצי!! נשאר לי חצי שעה להתארגן!!״ צרחתי ויצאתי כשהמגבת הוורודה שאני הכי אוהבת כרוכה סביבי, עוד שניה נופלת. בחרתי בגדים.. שימלה אדומה מעל הברך עם שסע לא ארוך , מחשוף קטן. שמתי בושם ושרשרת שונה ממש שהיה לי בתיכון. השרשרת הייתה בצורת לב קטנה כסופה
היא הייתה מאוד יפה. אני לא יודעת איך עד עכשיו לא שמתי אותה.

******

״המועדון הזה מפוצץ!״ היא צודקת. בקושי יכולנו לשמוע אחת את השניה!! בכניסה היו שני גורילות שחסמו את הכניסה לקטינים. אבל מזלי שחגגתי 18 לא מזמן.
ניגשנו אליהם כדי להכנס והם לא מפריעים.
״זה היה קל!״ אמרתי. בתיכון תמיד הייתי צריכה לזייף תעודת זהות .. או למצוא דרך אחרת להכנס , כמו המטבח וכאלה. נכנסו וכמו שאמרתי מקודם היה מופצץ אנשים.