Flightless bird .l.s // Hebrew translation

המסך יורד - פרק 35

הפרק הזה מתרחש בערך חודשיים אחרי הפרק הקודם.

הייתי לבד בדירה שלנו. הארי יצא לסידורים. רציתי ללכת איתו, אבל באופן מסתורי הוא אמר שהוא מעדיף ללכת לבד.

ידעתי שהוא עובר במשרד של ההוצאה לאור שלו כדי לאסוף את העריכות אחרי הגהה של הספר שלו. אני בטוח שיכלתי לבוא. לא היו לנו המון ימים חופשיים, ביחוד להארי עם התפקיד החדש שלו בחברה. קיוויתי שנוכל לבלות את אחר הצהריים יחד. במקום זה, אני ניקיתי את הדירה שלנו והתחלתי להכין את ארוחת הערב.

בשש וחצי שמעתי את המפתח שלו בדלת.

הוא נכנס וידעתי מיד למה הוא השאיר אותי בבית.

"השיער שלך."

הוא חייך. "אתה אוהב אותו?"

השיער שלו היה חתוך, גלי למעלה ומדורג מאחורה. התלתלים שלו נעלמו.

"התלתלים שלך."

הארי הניח את המפתחות שלו על האי במטבח ונעמד מולי. "אתה בוכה?"

"לא!" בכיתי. "למה לא אמרת לי?"

"כי ידעתי שתעשה הצגה."

"אני לא עושה הצגה!" צעקתי. "פשוט לא הייתי מוכן!"

"חשבתי שזה יהיה יותר מתאים לעבודה. אני רוצה שיקחו אותי ברצינות." הוא התיישב על הספה. "בוא לפה, תיגע בו."

התקרבתי אליו בחשש, כאילו הוא היה חיה חדשה. עמדתי בין ברכיו והנחתי את ידיי על ראשו.

הוא הסתכל עליי מלמטה. "נו?"

"אוקיי, אתה נאה כרגיל."

הארי חפר בתיק שלו והוציא את הספר הערוך, מניח אותו על שולחן הקפה. הספר שלו על אגם הברבורים יפורסם בחברה של אוניברסיטת קיימבריג', חברה אקדמאית. היה לספר הרבה עניין גם מחברות מסחריות, אבל הם רצו שהוא יכתוב גם ספר על עצמו, והוא סירב.

חשבתי שספר על עצמו זה רעיון נהדר.

"שקלת לכתוב על עצמך לספר הבא שלך?"

הוא עבר על דפי הספר העכשווי שלו.

"על מה אני אכתוב בכלל? כל העולם כבר יודע את הסודות הכי עמוקים שלי."

"תוכל לכתוב עליי! על כך שאני אהבת חייך!"

"אולי אתה צריך לכתוב ספר."

שקלתי את זה. זה לא רעיון רע...

ממש כמו הנאומים של הארי על צ'ייקובס'י, הספר שלו היה באורך של חמש מאות עמודים. כמובן שכבן זוגו הייתי חייב לקרוא את כולו, למרות שהבנתי אולי עשר אחוז ממנו. זה לא עצר אותי מלהשוויץ בו לכל מי שהסכים להקשיב, לספר לכולם שחבר שלי סופר מדהים!

הארי היה קפדן בנוגע לספר שלו בדיוק כמו שהיה בבלט. הוא היה מעורב בכל אספקט בתהליך, מהכריכה ועד הטופוגרפיה, סוג הנייר, וכו.