נ.מ. לואי
אז הארי.. מה קורה שם למעלה?
חשבתי ודיברתי אל הארי
ניק ואני פה, שום דבר מיוחד
שמעתי את קולו בראשי
הייתי משועמם, מאוד משועמם, גבר זקן יושב על כורסא ושותה תה.
הרגשתי כמו בסרטים האלה.. זה היה משעשע
ביותר!
היה לי קשה לדבר או להסביר את זה אבל הרגשתי שמיציתי את החיים, באמת ובתמים.. אני חייתי חיים שלמים. אני אבא לשני ילדים, סבא לשבעה וסבא רבא ל12 ועוד אחד בדרך.
כל אחד מהם יודע ומכיר בהארי, מכולם שמרתי בסוד במשך 67 שנים את זה שאני יכול לדבר עם הארי.
אני אוהב את החיים שלי, יש לי את כל מה שרק רציתי או חלמתי להגיע אליו, אבל הגעגוע גובר לגבר הצעיר שהשארתי במרומים.
חוץ מזה זאת לא החלטה שלי, איך הארי אמר? זאת החלטה יותר גבוהה ממנו.
לואי תפסיק לחשוב על המוות! תלך לנכדים שלך או משהו אתה חייב לעלות חיוך על הפנים שלך, קצת תקווה לא תזיק
״בסדר בסדר״ וכך עשיתי
את אותו היום ביליתי עם הנינים שלי, הכל כך מתוקים האלה, הם מדהימים.
***
נ.מ הארי
מאז עברו כבר כמה חודשים טובים ולואי שוכב במיטה כל היום, כואב לו הגוף והוא חולה
מחר יהיה יום המוות שלו, ואני לא יודע אם לספר לו או לא, בן אדם לא אמור לדעת את יום הדין שלו אבל
אני יודע שזה ישמח את לואי במובן מסויים אבל אני לא יכול לדעת בוודאות
כי עמוק בפנים זה מפחיד למות
אני זוכר את הרגעים האחרונים שלי בעולם הזה
פחדתי מהשלב הבא פחד מוות, אך המוות לא באמת כ״כ מפחיד בסופו של דבר
אם אתה מגיע לצד הנכון לפחות.
לואי יגיע לצד הנכון
אני וניק שיקללנו היום את כל מעשיו ואין ספק שניצחתי את ניק בסיבוב הזה..
החלטתי בסופו של דבר לא לספר ללואי, כדי שיוכל ללכת לישון בשלווה
כרגע לואי ישן
ביום רגיל הייתי עולה למעלה כי הרי הוא כבר ישן ואין לי מה לעשות
אבל ידעתי שזאת שינתו האחרונה
עם זאת, לא ציפיתי שימות כבר בתחילת יום הדין שלו
ראיתי את נשמתו עולה למעלה ועליתי יחד איתה, ניק ירד למטה לגיהנום לבדו
ברגע שנכנסנו למלאכים פייה אפופסיז׳ון הצורה הבלתי מזוהה של נשמתו של לואי הפכה ללואי
אני ראיתי את לואי לידי לבוש בבגדי מדטיס, הוא הולך ללמוד להיות מלאך כבר מהיום
לואי לא נראה בגיל מותו, יותר בגיל 50.. גיל שהוא יחל לזוז כמו שצריך והיה בריא כמו שור
״ו-וואו איפה אני״ פלט
״אתה בגן עדן המדטיס לואי, אכן כן זה הוא שמך מיום זה, משמע אתה תלמיד במסלול למלאכות, הספודס, אתה מתחיל את לימודייך ברגע שהשמש תעלה״ מלאכי הפייה הפופסיז׳ון הסבירו ולואי הנהן מבולבל מעט מכל המושגים, הוא יתרגל עם הזמן
״בוא לואי אני אקח אותך לחלקה שלך״ אמרתי והתחלתי לזוז לכיוון החלקה
הסתכלתי אחורה לראות שהוא אכן בא אחריי
הוא היה בשוק אבל המשיך לבוא
״ה-הארי עצור שנייה״ הסתכל עליי מבולבל ועצוב
״לו אסור לך להיות עצוב כאן, תחייך״
הוא אימץ חיוך והמשיך להסתכל עליי
כעבור שנייה בא אליי במהירות וחיבק אותי, החיוך הפך לאמיתי תוך שנייה
חיבקתי אותו בחזרה והייתי מאושר
״סליחה״ פלטתי, לא התייחסתי בכלל לזה שעכשיו אנחנו סוף כל סוף ביחד, הייתי מרוכז מדי בעבודה שלי כמלאך
״אני פשוט התגעגעתי אליך.. יותר מדי הארי״ אמר לואי וחיבק אותי חזק יותר
הוא המלאך השלישי שחיבק אותי, הראשונים היו ההורים שלי, בדרך כלל זה פשוט רוח כשמלאך אחר עובר לידך
אבל ברגע שלך ולמלאך יש קשר מיוחד ואוהב הכל אפשרי
״גם אני אהוב, גם אני״ אמרתי
המשכתי לנוע לכיוון החלקה של לואי בזמן החיבוק ולא הרגשתי את משקלו כלל, זה אחד ההיתרונות בלהיות בעולם הבא...
״אני אוהב אותך״ לואי אמר ולא הסכים לשחרר את החיבוק ״גם אני אוהב אותך״ החזרתי וחייכתי
״רגע, של מי תהיה מלאך עכשיו? אני הרי מת״ שאל ״אבקש להיות של הנין החדש שלנו, שמעתי שאמור להיוולד כל רגע״ עניתי ובאותו הרגע השמש עלתה
״א-אני צריך ללכת לפודסד״ לואי גימגם בלחץ
״ספודס, ואל תהיה כל כך לחוץ לו הכל בסדר״ הרגעתי ונישקתי אותו על שפתיו
הוא בן רגע הסמיק ומיהר לספודס.
חייכתי ויצאתי לסיבוב בעולם
נהנה מיום החופש שלואי אירגן לי, עכשיו לא נותר לנו מה לעשות חוץ מלהנות מהנצח שלנו ביחד
כי כאן בגן עדן
אהבה יכולה להמשך גם אחרי המוות.
YOU ARE READING
You can't see me but I'm here
Fantasíaהארי מת בשנה שעברה, ישר לגן עדן. אחרי שעבר שם את כל האימונים והוכשר להיות מלאך הוא מבקש בקשה אחת, להיות המלאך של אהבת חייו, לואי טומלינסון *אין סמאטים *מוות *לארי וגייז *בכי *גמור*
