i love that way

פרק 28/פזיזה

נקודת מבט אליאנה:
כבר שבוע שאנחנו פה באחוזה של ליאו ,
ליאו גר איתנו כי מסתבר שזה הבית שלו אבל בגלל שרוב הזמן הוא במשרד הוא בקושי היה בבית שלו כך הוא סיפר.
אבל בעקבות המצב הנוכחי הוא יותר באחוזה,
ליאו ידע על המצב של לין אז הוא גם הביא אותה אלינו .
סיפרתי לליאו גם על המצב של לין עם המאפיה והוא אמר שיסתדר את זה.
אני וליאו התחלנו לצאת לדייטים פעם אחת במסעדה פעם אחרת בים ,אני כל כך מאושרת.
ליאו עדיין מסרב להגיד לי מה קורה עם המאפיונר שייריתי בו כדי שאני לא אדאג אבל בכל יום אני רק חושבת על זה.
"עוף ממני מסריח" שמעתי את לין אומרת וראיתי את איתי מנסה לחבק אותה כשהוא מזיע מהאימון
"למה אבל אני ממש נקי" הוא אמר ורדף אחריה בתוך הבית
"אליאנהה" לין צרחה
"איתי יא אח קוף עוף ממנה " אמרתי קמתי מהספה ורדפתי אחרי איתי
שניהם נעצרו ,הסתובבו והסתכלו עלי
"מה ?" אמרתי מחייכת
הם חייכו והסתכלו עליי
והתחילו לרדוף אחריי
"איך אתם מעזים לעשות לי מלכודת ,חשבתי שאנחנו חברות לין."
שניהם צחקו צחוק מרושע ואיתי התקרב אלי
"איכ אח דוחה אל תיגע בי"
בדיוק נכנס ליאו לתוך הבית ורצתי להתחבא מאחוריו
"אה אח שלי " אמר איתי וחיבק אותו
וליאו השיב חיבוק
"איכ איזה דוחים, שניכם עכשיו עם חיידקים"
"אז את תתנגדי לנשיקה ממני?" ליאו אמר
"בחיים לא" אמרתי והוא נישק אותי נשיקה קלה על שפתיי וחייכנו כמו סתומים.
"איכ עכשיו אתם מגעילים אותי יא דביקים "
איתי אמר ,התרחק ועשה פרצוף של גועל
"מה אתה תסרב לנשיקה מאחותך" אמרתי והרמתי גבה
"אני אסרב כמו שאת לא רוצה חיבוק עם זיעה"
אמר והלך למקלחת
"לך להתקלח גם אתה בטח גמור" פניתי לליאו
"צודקת נסיכה" אמר והלך למקלחת השנייה
"תפסיק לקרוא לי נסיכה" צעקתי לו
"בחיים לא" צרח מהמקלחת
צחקקתי והלכתי לכיוון לין שהדליקה את הטלוויזה והתיישבה בספה
הדלקנו בובספוג כי זה תוכנית טובה מידי והתיישבנו לצפות
"אני כל כך מאושרת" לין אמרה משום מקום
"גם אני " אמרתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הרגשתי דיגדוג באף וקמתי מהשינה
"איזה אח דפוק אין לי כוח" אמרתי בקול ישנוני כשראיתי אותו עם נוצה מדגדג אותי ואת לין באף.
קמתי ושטפתי פנים ויצאתי לסיבוב בגינה .
יש לנו מאבטחים אבל שלא רואים אותם כדי שנרגיש בנוח, שאפתי אוויר וראיתי את אימי חוזרת מהעבודה ומתקדמת לכיוון הבית .
כבר ראיתי את השומרים שליוו אותה מסתתרים מבין העצים.
" היי אמא" אמרתי ונופפתי לה
"היי ישנונית" אמרה
"איך ידעת?" אמרתי
"אני מכירה אותך מספיק זמן כדי לדעת שישנת"
נכנסו לבית אימי עלתה להתקלח ואני עליתי לחדרי לקחת את הטלפון מטעינה.
ראיתי הודעה ממספר חסום ופתחתי אותה
"בואי למאחורי האחוזה אם את לא רוצה שאני אפוצץ את המבנה"
נתקפתי בגל דאגה ,
חשבתי שהוא עזב אותי.
אני מאמינה לכוח שלו לחוזקה שלו,
רציתי להגיד לליאו על ההודעה אבל הוא ישן ,הוא עייף והוא כל הזמן דואג שלא יחסר לנו דבר.
אני אלך ואזהר בצעדי.
לקחתי אקדח ממגירתי ,ליאו לא יודע שיש לי אותו אבל בגלל המציאות אני צריכה אותו,
הכנסתי אותו לגינס בכיס האחורי ויצאתי מהאחוזה והלכתי למאחוריה.
ראיתי אותו נשען על קיר הבית,
"מה שלומך " אמר והתקרב אליי
" אל תתקרב" אמרתי
"את האמת אני אגיד לך ,לא באמת חשבתי שתירי בי באותו היום ,זה מוכיח שאת חזקה ויש לך אומץ לא קטן" אמר והתקרב בעוד צעד
"אמרתי אל תתקרב חתיכת מפלצת" אמרתי והוצאתי את האקדח .
הוא הסתכל למעלי ולא הבנתי למה
הסתובבתי וראיתי את ליאו
"היא אמרה לך לא להתקרב מה לא מובן " אמר וכיוון אליו גם אקדח
"בדיוק למלכודת שלי" הוא אמר ויצאו אנשים עם אקדחים מכוונים אליינו מסביבינו
"אני ממש מפחד אל תשאל" ליאו אמר
ובאותו רגע יצאו עוד אנשים עם אקחים מכוונים את האקדחיהם לשאר האנשים.
הנחתי שזה אנשיו של ליאו.
ראיתי את המאפיונר נרגז וזרק פצצת עשן.
ליאו הצמיד אותי אל גופו והתחלנו להשתעל מהעשן.
לאחר שהעשן התפזר כל מה שראינו זה רק את אנשיו של ליאו ,אנשי המאפיונר ברחו ביחד איתו.
ליאו לקח את ידי ,נכנסו לאחוזה, עלינו לחדרי והוא טרק את הדלת התחיל לצעוק.
"למה לא סיפרת לי ?למה את כזאת פזיזה כל הזמן? את יודעת שאם לא הייתי בא הוא היה חוטף אותך שוב ?למה הסתכנת ככה?"
"אני מצטערת" אמרתי והתחלתי לדמוע
"אני יודע אבל תפסיקי להיות כזאת פזיזה ותסמכי עליי למען השם" אמר וחיבק אותי
בכיתי לצווארו עד שנרגעתי .
החלטתי שאני אתקלח ואלך לישון ירד לי כל התאבון הייתי כל כך עייפה.
התקלחתי יצאתי מהמקלחת לבושה בפיגמא רואה מגש אוכל עם קצת פנקייקים עם מייפל עליו, עם פתק מליאו
"את חייבת לאכול אפילו קצת"
פתאום היה לי חשק עז לאכול את הפנקייקים המגרים האלו והייתי ערנית בגלל המקלחת משום מה.
הדלקתי את הטלוויזה ועשיתי בינג לסדרה הראשונה שצצה לי והתחלתי לאכול.
קיבלתי עוד הודעה מהמספר החסום
"זה לא נגמר עד שזה לא נגמר."
כמעט נחנקתי מהפנקייק.