פרקוטים:הקריסה

פרק 8-ג'פרי

**😘היי כולםםם

מה קורה?

:)אז ככה. הפרק הזה עבר הרבה מאוד שכתובים, מקווה שיהיה לטעמכם:)

!שמחה תמיד לחוות דעת

💗וכמובן להצביע ולעקוב

נ.ב.

**💥הפרק הזה עלה רגע אחרי הקודם כי כתבתי את שניהם בו זמנית- לא להיות מופתעים

ישבתי במושב ליד לי, שדבר אחד אני יכול להגיד עליו בודאות: הוא בהחלט קול. דיברנו על כדורגל, על בנות מוזרות, על בית ספר ועל "כמה שכיבות שמיכה" כל אחד ממנו עושה. אה כן, ועל הכושר הקבוע בבוקר. מה, אתם לא עושים כושר?

כן, נו באמת, בנות יקרות (בנים יותר, אבל תבליגו, הקטע הוא להיות נחמד) אני בן, למה ציפיתן.

שאדבר על איפור ? על המכנס החדש בזארה? לא, אז לא. ציפיות גבוהות מידי.

אז אני ולי המשכנו לפטפט על כדורגל, בנות קשות הבנה, (שזה כמעט כל הבנות, בחיי) בנות חתיכות, (כן,כן,הגרסה הנקבית לחתיך) בנות מטומטמות ובנות מגעילות.

ואז לי העלה פתאום רעיון מבריק, "מה דעתך שנמספר דוגמניות?"

בגלל שחלקכם.ן לא גדלים בעולם שלי ושלי, אינכם יודעים מה העיסוק האהוב על בנים. למספר דוגמניות בנות 15-16. כיף חיים אמיתי, בחיי.

אז לי שלף את הטלפון שלו וכמוהו גם אני, וכל אחד ממנו העלה דוגמנית בתורו.

"ג'סיקה אופיר," אמר לי. הוא הראה לי תמונה של בחורה יפה בהחלט, יש יופי טבעי מהמם. היו לה עיניים בצבעי ירוק-חום עם מעט כחול, שיער חום כהה מבריק ופנים נאות. בתמונה היא לבשה גופיית ספורט ומכנסי ג'ינס וחייכה אל המצלמה.

"שווה,"אמרתי,"אבל יש יותר. ראית את הלן קווין-לייפר? היא באמת משהו מיוחד, אחי." וככה הראנו אחד לשני תמונות אודירגנו בנות מ1-10.

אחרי חמש דוגמניות ושחקניות שאני ולי דירגנו, התערבה כריס בשיחתנו, "למה אתם עושים את זה?" תהתה.

"כי ככה זה בנים, משחקים כדורגל ומדרגים בנות. מה חשבת, שנשחק משחקי הלבשה?" גיחך.

כריס משכה בכתפיה. "לא יודעת. אז כמה הייתם מדרגים אותי?

אני התעוררה לחיים כשאמרתי זאת.

"אותי? מה?" שאלה.

לי חייך . "למען האמת, כריסטין, יכול להיות בהחלט שתקבלי ממני 9."

"לא, אחי, מה יש לך, לפחות 10! וג'ני, בכלל, מקבלת 8, על המזג המרתק שלה! פיצול האישיות הייחודי שלה!" צחקק ג'פרי.

לי הצטרף לצחוקו, בעוד כריס מביטה בהם בגיחוך ומגלגלת עיניים בתסכול. "בנים," היא מוציאה מילה אחת מפיה בתסכול, נאנחת ומושכת את רגליה למושב, כך שידיה חובקות את ברכיה.

ג'ני מהנהנת.

"אני בטוחה שאני מפוצלת, ג'ף."

היא אומרת, וצוחקת קצת בשקט.

לי ואני מחליפים מבט של "בנות הן עם מוזר" וממשיכים לדרג דוגמניות.

בסופו של דבר, המכונית הגיעה לשדה תעופה גדול, כשלצידו בניין מעוטר בחלונות כסופים, לבנים ושקופים.

המכונית חנתה בחנייה שרובה הייתה מלאה במכוניות יוקרה שחורות וכשלוש מכוניות לבנות.

ג'וזף, הנהג, פתח את דלתות המכונית ואמר,

"ברוכים הבאים לשדה התעופה קארל דה סן ז'רמן, בקיצור, סן ז'רמן, הינו שדה תעופה פרטי של בעלי הון החברים בקבוצתנו."

זה היה הלם, לצאת מהמכונית אל תוך שדה תעופה פרטי יוקרתי, מלא במכוניות יוקרה ובבנייני ענק גבוהים.

ועוד כזה שיש לו שם כזה ארוך ומוזר.

הכניסה לבניין הטרמינל הראשון מבין שלושה הייתה גדולה ויפה.

הדלת הייתה מעוטרת בקישוטי זכוכית, קריסטל וזהב. בכניסה נפרש שטיח אדום לאורך מסדרון ארוך, עד למשטח נע, בצבע כסוף.

על הביקורות הרבים נתלו ציורים, תמונות וקישוטים שונות.

כמו בכל שדה תעופה, היה שם דיוטיפרי. אבל לא רגיל; זה היה דיוטיפרי, שאם היה ברשותך כרטיס מגנטי לבן עם כתוביות זהובות, כמו שקיבלתי יחד עם שאר חברי החדשים, היית יכול לקנות פריטים שונים.

"יש לכם שעתיים בדיוק להסתובב כאן. הכרטיס ישמש לכם אם פרטי, בהנאה." אמר ג'וזף והלך אל דלת שחורה גדולה שעליה נתלה שלט צהוב.

~הכניסה בדלת זאת

לחברי ארבעה נשרים בלבד,

אחרים יענשו בחומרה רבה.~

**מקווה שהיה לכם מעניין! ותמיד שמחה להערות והארות בפרטי:)

לוב יו💜**