חלק-1 היום הראשון

815 18 3
                                    

היום זה היום הראשון בכיתה ח. השנה אני עולה לחטיבה שהאבא המאמץ שלי מנהל, והוא מכיר את כולם שם.

'בוקר טוב אדוני', אמרתי לגיא האבא המאמץ שלי. 'בוקר טוב אדוני', אמרתי לאח החורג שלי שחר. ירדתי לברכיים וכבלתי כאפה חזקה מכל אחד מהם, ככה הם רוצים להגיד לי בוקר טוב ואני מכבדת את ההחלטות שלהם.

הלכתי לבית ספר ומשהיא שאלה אותי אם אני שי 'כן' אמרתי.

בשנייה אחת 30 בנות הקיפו אותי, 'תראו מי זאת, שי החדשה' מישהי אמרה. 'היי שי, ככה אנחנו מקבלות ילדות חדשות שנראות רע כמוך' מישהי אחרת אמרה. ואז הן הוציאו חבל וקשרו אותי לעץ.

הן עמדו בתור וכל אחת אמרה משהו ואז הצליפה בי. 'את מכוערת' מישהי אמרה והצליפה. 'זונה' מישהי אחרת אמרה והצליפה בי חזק, ככה 30 פעמים. אבא שלי אמר לי להיות מנומסת לכולם אז אמרתי תודה לכל אחת. אחרי זה הן התחילו סיבוב שני ואז הפעמון צלצל.

נקודת מבט כללית
המנהלת התקרבה לשי שהייתה קשורה לעץ, ונראתה המומה. 'זאת שי?' המנהלת שאלה. וכל הבנות אמרו כן. 'תקשיבו לי טוב, ההתנהגות הזאת לא מקובלת עלי, הבנת שי?', 'כן גבירתי' שי אמרה. 'בגלל שלא היה מספיק זמן, את צריכה לתת לכל אחת בנפרד חמש דקות לעשות בך מה שתרצה בשביל לקבל אותך לבית ספר שלנו, ואז שעה של כולם ביחד ואז נשקול להחליט אם לשקול לקבל אותך כמו כל תלמידה אחרת. את יודעת כמה זה שלושים דקות כפול 5 סתומה?' המנהלת אמרה. 'כמה זמן לוקח לך יא טיפשה' המנהלת אמרה. '150 דקות או שעתיים וחצי' שי אמרה. 'יופי עכשיו כל אחת תתן לך בעיטה בישבנך, תגידי תודה לכל אחת ותלכו לשיעור הראשון. כל אחת נתנה בעיטה ואז כולן הלכו לשיעור.

'שלום תלמידות יפות שלי, ושי. כמו שראיתן יש לנו ילדה חדשה, או חיית מחמד חדשה'. המורה אמרה וכולן צחקו. 'עכשיו לכי תשבי על הרצפה בפינה, לירי ואמה, בבקשה תקשרו אותה כדי שלא תברח כמו קוף מגן חיות. 'זה לא חזק מספיק, תנו לי' המורה אמרה וקשרה אותה הרבה יותר חזק.

'היום יש לכן את השיעור שהמנהלת תכננה, ואז שיעור ספורט'. המורה אמרה והמנהלת נכנסה.
'איפה הזבל המסריח שלכן? הינה את שי'. המנהלת אמרה. היא לקחה חבל וגררה את שי לחדר אחר כאילו היא כלבה. היא קשרה אותה לכיסא כדי שלא תזוז. הילדה הראשונה נכנסה, ונתנה לה מלא כאפות. הילדה השנייה נתנה לה מלא אגרופים, הילדה השלישים הרביצה לה בתחת. הילדה הרביעית הצליפה לה בציצים. וכך הלאה עוד 26 בנות. ואז המנהלת שמה אותה  על שולחן וקשרה אותה. 'אפשר? אני לא יכולה להתאפק' היא אמרה. 'ברור' שי אמרה. ואז המנהלת נתנה לה מלא סטירות בפנים. 'את הדבר הכי מכוער שראיתי', היא אמרה. 'תודה גבירתי', שי אמרה. ואז כל הבנות הגיעו. הם הורידו לה את כל הבגדים ונגעו בכל הגוף שלה. 'תראו בנות! יש לנו פה שמנה!, כזאת מכוערת. מה זה הציצים האלו?' ילדה אחת אמרה והכאיבה לה בציצים.
ואז כולן מיששו אותה והצליפו בה בכל הגוף למשך שעה, 'אופי לנו מהפנים יא זונה מטומטמת' מישהי אמרה ואז הן דחפו אותה החוצה.

נקודת מבט שי
נגמר היום הראשון. שחכתי לציין שאמרו לי לצאת אחרונה, עמדתי ליד השאר וכולן עשו בי משהו לפני שהלכו לבית שלהן, מכות הצפות וכאלה.

הגעתי הביתה וגיא ושחר הצליפו בי חמש פעמים כל אחד. הם תמיד עושים את זה כשמשעמם להם, ואני שמחה שאני משמחת אותם.

'אני מקווה שעשית כל מה שהבנות האחרות אמרו לך' גיא אמר בעצבים. 'כמובן אדוני, הם היו ממש נחמדות וכיבלו אותי יפה'. 'נראה לך שאכפת לי מזה? יאללה עופי לי מהעיינים לפני שאני מתעצבן. גיא אמר והצליף בה.

חלק 2 בשתי הצבעות

התעללות זאת לא מילהWhere stories live. Discover now