a vampires revenge

פרק 9

הדלת הלבנה התנתקה מציריה וכרסה על הרצפה מולנו. שלושה דמויות הופיעו בפתח. לפני שיכולתי אפילו לקרוא בשמם, אחד מהם האיץ לעבר ג'ון והפיל אותו ארצה בזמן שחרבו החדה מאיימת ליצור חתך בצווארו. שני זוגות של ידיים אחזו בזרועותיי ומנעו ממני לרוץ לעזרתו של ג'ון.

"בליי עצור." צרחתי כשחרבו הייתה כמה מילימטרים ספורים מעורו של ג'ון. בליי לא התנתק מג'ון ולא הזיז את חרבו אך מבטו עבר ממנו אליי. "תעזוב את החרב הזו עכשיו." עיניי האדימו יותר ויותר בזמן שהוראתי לבליי לעזוב את ג'ון לנפשו. דחפתי את דיימון וסטפן שאחזו בי בפראות, מיהרתי לעברו של ג'ון ועזרתי לו לקום אחריי שבליי עזב אותו.

"נסיכה," סטפן התקדם לעברי.

לא התייחסתי אליו, הבטתי ישר לתוך עיניו של ג'ון. "או שאתה עף מפה לתוך חדר כלשהו ברגע זה, או שאני מוצצת מתוכך כלכך הרבה דם שתאבד את ההכרה להמון המון זמן." לחשתי לעברו.

ידעתי שאיומי לא הזיז לו ולא הפחיד אותו אבל הוא פסע כמה פסיעות אחורנית והתרחק ממנו ישר לתוך חדר המעבדה שלו. הדלת נטרקה מאחוריו, נאנחתי והבטתי בבליי ודיימון, לא רציתי אפילו להביט בסטפן, עדיין כעסתי עליו. "מה זה היה?" הכעס בער בי.

"חשבנו שהוא חטף אותך," זה היה דיימון שדיבר. יכולתי לשמוע את הדאגה בקולו אך התעלמתי ממנה.

"הוא לא, וכמעט הרגת אותו," הצעקה הופנתה אל בליי.

בליי השפיל את ראשו, "אני מצטער, נסיכה."

רק ברגע זה קלטתי שסטפן לא היה בחדר. עזבתי את בליי ודיימון ורצתי לחדר המעבדה של ג'ון, אם הוא רק יתקרב אליו פתחתי את הדלת בפראות ונכנסתי פנימה

ג'ון ישב על השרפרף הבהיר, בידו מבחנות ובתוכם נוזל צהוב. בשניה שראה אותו הוא הניח את המבחנות וקם. "הכל טוב?"

סטפן לא פה, "כן, מעולה... אני הולכת עכשיו." הסתובבתי והלכתי לכוון הדלת.

"מה עם נשיקת הפרידה, או 'תודה על הסיור'."

גיחכתי, "אל תגזים." יצאתי וסגרתי את הדלת מאחוריי. תודה על הסיור, ברצינות?. בליי ודיימון עמדו בדיוק באותו מקום מהרגע שעזבתי. "איפה סטפן?"

באותו רגע הם עשו את דרכם מחוץ לוילה, "הוא חזר הביתה, איפה שכולם צריכים להיות," אחד מהם מלמל.

יציאתי אחריהם, מועדת קצת על הדלת שעדיין הייתה מונחת על הרצפה. "דיימון, אתה כלכך דרמתי לפעמים."

בקושי הספקתי להגיע לשערי הגיהנום שארבעה בנות קפצו עליי וחנקו אותי בחיבוקם. "מה קרה לך? היינו אמורות ללכת לבר לפני שעתיים, דאגנו." הייתה זו ליאנה שדיברה.

רָיְילִי כמעט החטיפה לי אבל עצרתי אותה לפני שידה הגיע ללחי שלי. היא הייתה מכשפה קישרונית אך המהירות לא היתה חלק מהכשרונות שלה, בניגוד לערפדים. "נבהלתי כל כך כששמעתי שהלכת מהגיהינום." קולה רעד ויכולתי לשמוע את הדאגה בו.