ג'יסונג ניגש לבניין הדירות של אחד עשר הקומות ונאנח. הוקל לו סוף סוף להיות יכול לגור לבד. רק מסיום התיכון, הוא רצה למצוא מקום רחוק מהוריו, אז הוא מצא דירה זולה ליד בית הספר.
...
בעלת הבית חיכתה בחוץ. "אתה בטח אמור להיות הדייר החדש! ברוך הבא!" היא אמרה בקול מעודד. היא הייתה אישה מבוגרת, אך ממש מתוקה. רואים שהיא חייכה הרבה. היא העבירה לו את המפתחות לדירתו החדשה, וג'יסונג הלך בקומה השביעית עד ששמע את האישה צועקת: "חכה!" "המ?" ג'יסונג הסתובב אליה, והאישה הלכה לכיוונו.
"אני חייבת.. לספר לך משהו לפני שאתה הולך! הסיבה שכלכך הרבה דיירים עזבו את דירתך, היא בגלל, שהשכן שלך... טוב, הוא רועש." היא אמרה. אני מצטערת , אבל אין דבר שנוכל לעשות. אבא שלו עורך דין מאוד מפורסם וכוחני, אנחנו לא יכולים להעיף אותו, מבלי לפתוח תיק בבית המשפט."
ג'יסונג חייך " אני יהיה בסדר, אבל תודה שאמרת לי!" היא חייכה בחזרה, הוקל לה שהוא לא עזב כל כך מהר. ...
ג'יסונג לקח את מזוודותיו , שהם היו מורכבות בעיקר מבגדים. הוא עלה במעלית, ועבר במסדרון. ועבר בין הדלתות של החדרים. פתאום הוא שמע רעש , הוא הסתכל על הדלת, ושם לב שלא קרה שום דבר מוזר. זה לא כאילו הוא ציפה שיקרה, אבל הדרך שהאישה הסבירה לו שהשכן שעושה רעש, יכול להיות בעייתי לגבי חלל הפרטיות שלו.
...
הוא הגיע לדירתו, וזרק את דבריו ליד הדלת. והלך לחדרו, הוא נשכב על מיטתו, הוא היה מותש... 'אולי אני ייקח מקלחת קצרה, ואלך לישון?' הוא חשב לעצמו. הוא נכנס למקלחת, והמים עטפו אותו בזרמים החמים, על גופו היפה. הוא יצא מהמקלחת, ולקח את בגדיו מהמזוודה.
הוא שם על עצמו את הפיג'מה , והיה מוכן להיות רענן ליום עבודתו למחרת. סוף סוף הוא עצם את עיניו, והיה מוכן לשינה מתוקה...
"פא-ק~!" ג'יסונג קם בבהלה, מופתע לשמיעת הרעש. "מה לעזאזל זה היה?" הוא תהה לעצמו. הוא חזר לשכב במיטתו, עד ששמע משהו אחר:" א-הה~ זה- מרג-יש כל כ-ך טו-ב~~!" הוא שמע את זה מהקיר שליד. הוא עכשיו שם לב: זה בא מהדירה של השכן. " יש פה מישהו שגונח?" ג'יסונג שם לב בהפתעה. הם באמת עושים את זה עכשיו? צמוד ממש לחדרו?
ג'יסונג שכב בחזרה, אבל הוא שמע עוד ועוד גניחות באות מהצד השני, וזה היה קשה לו להרדם. בסופו של דבר, הוא כיסה את אוזניו עם כריתו, ונרדם.
...
הוא קם בבוקר, עדיין עייף מהלילה של אתמול. הוא החליף את בגדיו לבגדי עבודה, ויצא החוצה מביתו, מנסה להימנע על ידי שכנו. לרעתו, הוא לא הצליח להימנע מספיק. הוא ראה מישהו, עומד מחוץ לדלת של שכנו. הוא הניח שהוא הוא הולך לעבודה, כי הוא היה נראה כאילו הוא עומד לצאת. אה, וגם היה לו מפתחות בידו, הוא היה נראה בגילו של ג'יסונג , אם לא מבוגר יותר, והיה לו שיער בלונדיני מלוכלך.
ג'יסונג עבר במהירות דרכו, אבל הבחור התנשא מעליו במהירות. ללא הכירות לג'יסונג, השכן התחיל לבהות בצעיר.
...
ג'יסונג הלך לחנות הנוחות איפה שעבד. הוא ראה את צ'אנגבין, מדבר עם לקוח בפאלפון. "הוא כלכך חמוד, ועם זרועות כאלה..." ג'יסונג חשב לעצמו, אבל עצר את מחשבתו. אבל הוא לא מפסיק לחשוב על הרעשים, בקיר הצמוד.
היייייייייייייייייי חזרתיייייייי והפעם עם סיפור מתורגם מקווה שתאהבו אני יעבוד קשה מבטיחה!❤❤
YOU ARE READING
MOANS\\MINSUNG\\HEBSUB
Fanfictionג'יסונג עובר לדירה חדשה. שם הוא פוגש את שכנו מינהו, שמחזיק אותו ער בלילה עם הגניחות שלו... *מינסונג* הסיפור לא שלי הוא של הכותבת @hold_my_hans לא יהיה סמאט אבל זה יהיה טיפה מלוכלך חוח *הספר מוקדש לשלמות @skz_Universe המלכה *
