העולם בהיר, השמיים כחולים, הציפורים מצייצות, וטאהיונג יושב בכיתה. הוא רצה לצאת החוצה ולהסתכל על הפרפרים. אבל מזג האוויר ההפכפך אהב להשתעשע ברגשותיו של הקטן.
גשם ירד, רעמים וברקים. "גאנגי" הקטן מלמל. עוד יומיים זה היום הגדול. טאהיונג התרגש.
"ה-המורה אני יכול לצאת?" שאל טאהיונג את המורה להיסטוריה הוא היה חביב.. למי שהוא אהב. ואת טאהיונג? נו טוב.. הוא לא אהב. הוא חיבב. המורה היה קשוח מאוד.
אבל בכל זאת.. מי יכול לסרב למתיקות של הקטן. "לשם מה?" שאל המורה בעודו מניח את משקפיו על גשר אפו המעוקל. "אני צריך ללכת לשירותים" טאהיונג לחש. לא רוצה שכולם יישמעו אותו.
"בסדר, תחזור מהר" אמר המורה. וטאהיונג רץ החוצה.
"גאנגי" הקטן מלמל והלך במהירות שיא אל הבניין של הבוגר. הוא לא זכר את המערכת שעות של גאנגקוק לכן לא ידע בוודאות אם הוא בכיתה.
כשנכנס.. המקום היה ריק. הוילונות התעופפו ברוח העזה שבחוץ. כשהצלצול נשמע, הכיתה נפתחה. ילדים נוטפים מים נכנסו, "וואו זה היה משחק טוב" צחק גאנגקוק בקול אבל כשראה את טאהיונג, פסק מלצחוק ופשוט חייך.
לא היה ברור אם הם היו מיוזעים או רטובים מהגשם. "מה קורה טאהיונגי?" שאל גאנגקוק. והקטן חייך. "התגעגעתי אליך" מלמל הקטן ורצה לחבק את הבוגר. אבל היה מסריח מדי בשביל זה.
"גאנגי..אתה רוצה איתי ל..סרט היום?" שאל טאהיונג. "יכול להיות שהזמנת אותי לדייט עכשיו?" הקניט אותו הבוגר. "א-אולי.." הסמוק צחקק.
"אתה חמוד מדי, וכן, אשמח לבוא איתך". "עכשיו לך תהיה עם חברים שלכם" אמר הבוגר, מלטף את גבו של בן זוגו.
"להתראות" אמר וגנב נשיקה חטופה על הלחי הימנית שלו. גאנגקוק חייך חיוך רחב. "אוו מי זה" צחק מישהו מאחוריו. חברו הטוב, לוקאס.
"מה אתה רוצה ממני" אמר גאנגקוק, עדיין עם חיוך רחב. "אתה נראה כאילו ראית חד קרן" צחק לוקאס על גאנגקוק עוד פעם.
"חד קרן?" שאל בציניות, "זה הכי טוב שמצאת?".
"נו סתום תפה, בכל מקרה, אתה והבן זוג שלך?" צחקק לוקאס והרים גבה. "מה איתו?" שאל.
"הוא גורם לך להיות שמח" אמר לוקאס וחייך אל חברו. גאנגקוק חייך ללוקאס, חסר מילים. חושב על טאהיונג. "טוב בוא יש לנו שיעור" צחקק לוקאס.
"אין לי כוח למדעים!" צעק גאנגקוק, "כבר סיימנו את החומר!"
"שתוק אנחנו מפוצצים דברים" "אני בא".
__
בעוד טאהיונג נמצא עם טוני, הוא לא הפסיק לחשוב על גאנגקוק. הוא רצה להיות איתו, לחבק אותו, להריח את ריחו הנעים ואת ריח הבושם שלו.
אבל בית הספר עדיין לא הסתיים. "טאהיונג! בוא! יש עכשיו שיעור ספורט!" צעק טוני, מארי וריי רבו מכות וטאהיונג הסתכל בהלם מוחלט.
"טוני!" צעק טאהיונג, "תעצור את ריי!", ריי כמעט שברה את מארי, בקרב ההאבקות. "עזוב, בוא לספורט, יש לנו משחק נגד הכיתות הגדולות!".
"גאנגי.." מלמל הקטן. הוא התגעגע אליו.
יום הלימודים נגמר. טאהיונג היה בחדרו, רוצה להתלבש במיוחד בבגדים יפים בשביל הבוגר. רוצה להראות טוב בעיניו.
כשהקטן ירד למטה גאנגקוק היה במטבח. "גאנגי!" אמר בקול מרוגש. "כן טאהיונגי?" שאל, קולו מעוצבן.
הקטן רצה להראות לו את הסריג הכחול שלו.. אבל- במהירות הוריד אותו. נשאר עם החולצה הלבנה שהייתה מתחת.
גאנגקוק הסתובב, רואה את הקטן עם מבט קצת מושפל. "רצית משהו?" "ל-לא" אמר ושיחק עם האצבעות שלו. הוא היה רגיש.
גאנגקוק הסתכל על משהו בטלפון שלו, והייתי לו קערה מולו. "מ-מה אתה עוש-שה?" "אני מנסה להכין גלידה" אמר גאנגקוק והתעצבן. זורק את הקערה ותכולתה לפח.
"למה שתכין גלידה" צחק טאהיונג, מבין לבד שלא כעס עליו. אלא על זה שלא הצליח. "ניסיתי להכין, נכשלתי, חבר טוב שלי אמר לי שלהכין ולקנות זה טעם אחר לגמרי"
טאהיונג צחק בקול. "היי מה אתה צוחק, אני לא אתן לך מהגלידה שלי".
"אני אקח משהו אחר" אמר הקטן, לובש חזרה את הסריג הכחול שלו. "יש עוגיות שטוני נתן לי" אמר טאהיונג בגאון.
"יודע מה.. אם תביא לי עוגייה.. אני אתן לך נשיקה" אמר גאנגקוק.
וטאהיונג הביא לו עוגיות.
__
סווו
איך היה הפרק חברים?
יש עוד 2 פרקים עד הסוף~😭.
מקווה שאתם בטוב..
להתראות~
;)
YOU ARE READING
Little Shit // Taekook✔︎
Подростковая литератураקים טאהיונג הוא אדם בעל יחודיות.. יכול להיות שרוב האנשים לא יבינו אותו, לא יבינו מה הוא. משפחה בצפון העיר אמצה אותו, אין מאושר ממנו. אבל אחיו החורג.. לא יודע איך לקבל את זה. "ר-רוצה לשחק?".. "לא" "ל-למה.." "כי אני שונא אותך ליטל שיט" ⚠️WARNIN...
