Inseparable (hebrew)

פרק 1 (לואי)

"דיי הארי!" ציחקקתי כשאני מנסה לדחוף את הידיים של הארי ממני, "זה מדגדג"
"תחזיר לי את השלט ואני אפסיק!" הוא אמר אבל אני לא הולך להיכנע.
"לא, אתה אמרת שאתה הולך לצפות בפרק אחד של האנטומיה של גריי ואז נעשה משהו אחר!" אמרתי אחרי שסוף סוף הצלחתי להעיף את הידיים שלו ממני.
"עוד פרק אחד.... בבקשה! הם לא יכולים לסיים ככה את העונה! אני חייב לראות מה קורה בפרק הבא!!!" הארי אמר, מסתכל אליי עם הפאפי פייס שלו. הוא יודע שאני לא יכול לומר לו לא שהוא ככה....
"טוב. אתה יכול לצפות בו אבל אני עוזב, נייל מחכה לי בכל מקרה." אמרתי, מתגלגל מחוץ למיטה.
"מה אתם הולכים לעשות?" הוא שאל אותי.
"לשחק עדורגל כנראה, אולי אחר כך נלך לאכול משהו. רוצה להצטרף?"
"לרוץ אחרי כדור? אני אוותר. האנטומיה של גריי קוראת לי"
"אתה כזה עצלן הארי!" צחקתי, ונתתי לו נשיקה על הלחי.

קוראים לי לואי. לואי וויליאם טומלינסון.
נייל הוא החבר הכי טוב שלי מכיתה א.
אני זוכר את עצמי יושב לבד במגרש המשחקים, בלי אף אחד לשחק איתו. ואז הילד הבלונדיני הזה בא והציע לי לשחק איתו תופסת. מאז לא ניפרדנו. היינו רק שנינו עד שהגענו לכיתה ט' שם פגשנו את ליאם, הארי וג'ייד. את כל החטיבה והתיכון העברנו חמישתינו ככה, זה כל מי שהיינו צריכים.
אנע והארי נהיינו בלתי נפרדים, בילינו עם שאר החברה אבל תמיד היו רגעים שזה היה אני והוא לבד בלי שאף אחד יפריע לנו. תמיד מצאו אותנו עושים טויות וצוחקים.
באמצע כיתה י, הוא נישק אותי. זה הפתיע אותי ממש אבל הבנתי שאני מאוהב בהארי סטיילס.

"מה קורה, לו?" נייל צעק לי ממגרש הכדורגל. נופפתי אליו והתחלתי לרוץ לכיוונו.
"מוכן לקצת כדורגל?" אמרתי וחיבקתי אותו.
"תמיד" הוא רץ לכיוון השער ובעט אליי את הכדור.
שיחקנו אחד על אחד, כמו תמיד במשך שעתיים.
במשחק הראשון ניצחתי 10:8 ובשני נייל ניצח 10:9.
אחרי המשחק הלכנו למקום הפיצה האהוב עלינו, ישבנו ליד השולחן וחיכינו שהפיצה תגיע.
"אז, איך הארי?" נייל שאל
"הוא בסדר... הצעתי לו לבוא ולשחק איתנו אבל הוא חשב שלראוץ האנטומיה של גריי זה רעיון טוב יותר, אז הרשתי לו" אמרתי.
"זה נחמד, אני מניח?" נייל שאל וצחקק
המלצרית באה והביאה לנו את הפיצה.
"אז, בית ספר מתחיל עוד שבועיים... אתה מוכן?" שאלתי את נייל.
"זה נשמע כל כך קרוב" נייל אמר ושם את הראש שלו על הידיים שלו. "אני צריך עוד חופש!"
"אני דווקא מתרגש. בכל זאת... כיתה יב"
"אני מניח, אני לא יכול לחכות לראות איזה הפתעות יהיו לנו בכיתה י" נייל אמר וקרץ לי.
"אתה יודע שאני שונא שאתה עושה את זה. הילדות האלה תמימות... מה אם לך היו אחיות קטנות?" צחקתי.
"אוי נו! אתה הרי יודע שהם ימותו לצאת עם השוער של הקבוצת כדורגל ושמישהו מכיתה יב יתחיל איתן."
"נייל! לוטי עולה לכיתה י השנה!!!"
הוא קרץ אליי.
"נייל!!!"
"אל תדאג אני לא אגע בה. יש לי כבוד אליך. חוץ מזה, אני אוהב אותן תמימות."
"מה אתה רוצה להגיד... שלוטי לא תמימה?"
"ראית את התמונות שלה האינסטגרם?" הוא אמר והראה לי כמה תמונות משם.
"אני באמת לא הייתי צריך לראות את זה..." אמרתי כשאני מכסה את העיניים. "מתי היא גדלה כל כך?"
"בכל מקרה, שמעתי שהולכות לבוא בנות חמודות השנה."
"אני לא מבין אותך. באמת שלא" אמרתי
"כי יש לך את הארי. אם לי היה אות... אני מתכוון מישהו כמוהו כנראה לא הייתי כזה..."
"צודק" אמרתי לו, מחייך במחשבה על הארי.
"אני יודע" הוא אמר, מסיים לאכול את הפיצה שלו.
נייל הוא בי. היו לו כמה בני זוג קודמים, שלא נמשכו הרבה זמן. אני חושב שזה בגלל שהוא אוהב להיות האחראי במערכת יחסים, בגלל זה עם בנות יותר קל לו.
אכלתי את הביס האחרון בפיצה שלי והשארתי את הכסף לפיצה שלי וטיפ.
"צריך שאני אקפיץ אותך?" שאלתי את נייל.
"לא, את האמת שאני אמור לפגוש את ליאם, אנחנו הולכים לדאבל דייט- הוא עם סופיה ואני עם בת דודה של סופיה. יהיה כיף נראה לי." הוא אמר, מעביר את היד דרך השיער שלו.
"תהנה לך, אני הולך להציל את הארי מניוון מוח." אמרתי לא ונכנבתי לץוך המכונית שלי.