פרק 3

25 3 0
                                    

דייי האוטובוס לא מגיעעעע⁦(⁠ᗒ⁠ᗩ⁠ᗕ⁠)⁩באמת תודה שאתם קוראים את הסיפור שלי איי לאב יו סוו מאץ'♡♡♡
-------------------------------------------------

נ.מ ראיה

יצאתי מהכיתה. גם ככה כולם נעצו בי מבטים כעוסים. שנאתי לאכול ככה.
התיישבתי על המדרגות במסדרון.
"גם עליך מסתכלים בכיתה כאילו הם ירצחו אותך?" שואל אותי ריין ומתיישב לידי.
ריין הוא החבר הכי טוב שלי. הוא הגיע איתי לאקדמיה למרות שהוא שונא בני אדם כי הם הרגו את כל המשפחה שלו. ועכשיו גם שמו אותנו בכיתות נפרדות. זה מעצבן כל כך.
"פחות עומדים לרצוח אותי ויותר נדהמים מהחוצפה שלי."
"טוב, יש לציין שיש להם ממה להיות מודהמים. אמרת לי בבוקר שאת מתכננת להגיד שאת עומדת לעקוף את כולם. עשית את זה?"
"יאפ."
ריין גיחך. "אני באמת לא מאמין שהצלחתי לגרור אותי איתך לפה." הוא נאנח.
"גם אני לא מאמינה שהצלחתי לגרור אותך. אז זה הדדי."
במדרגות שישבנו עליהם התחילו לעלות מספר תלמידים. הם לבשו ג'קט לבן, מה שסימן שהם חלק ממעוצת התלמידים.
הם דיברו ביניהם על משהו ואז הבחינו בנו.
"אז השמועה על האספסוף באמת נכונה." אמר אחד מהם.
"ראיה. תרגעי" לחש לי ריין.
"רק שנהיה ברורים, אל תעשו פה צרות. אנחנו לא אוהבים כשיש פה צרות. אתם יודעים איך אנחנו מטפלים בהם? אנחנו משמידים אותם. וזה בדיוק מה שנעשה לכם אם תפריעו לנו." אמר האמצעי.
זה הספיק לי. "מה בדיוק אמרת?" נעמדתי בכעס.

אני לא יודעת ⁦ಥ⁠‿⁠ಥ⁩⁦ מוזמנים להציע הצעותWhere stories live. Discover now