פרק 8

20 2 0
                                    

סליחה על הדיליי רציתי לכתוב לכם כבר במוצש אבל לא יכולתי. אז כזה. כע.

-----------------------------------------------------------
נ.מ ריין

"אתה צוחק נכון?" הסתובבתי אליו
"לא. אני לגמרי רציני."
"טוב אני מצטער אבל זה לא בגדר האפשרי."
"נווווו רק אחתתתת"
"לא." הלכתי לכיוון הזירה של ראיה להסתכל על הקרב שלה. לא דאגתי לה. ככל הנראה היא מסוגלת לנצח גם את המורים פה.
היא עמדה בזירה וגרמה לחרב שלה להופיע בהבזק של אש. "נעשה את זה פשוט בסדר? אני אפילו לא אשתמש בכוחות שלי. זה יהיה הוגן. לא שיהיה לך יותר קל לנצח." היא אמרה בגיחוך ליריב שלה.
"ראיה. בבקשה אל תתגרי בכל בית הספר." קראתי אליה.
"אני? להתגרות? מה פתאום." היא גיחכה ותקפה את היריב שלה.
כמו שחשבתי. זה היה קרב קצר ומהיר. ראיה ניצחה ועברה לעמוד לצידי.
"ברכות למביס נשיא מועצת התלמידים" היא טפחה לי על הכתף בצחוק.
"באמת שהיה לי יתרון לא הוגן."
"זה הכוח שלך וזה הגיוני להשתמש בו."
לפתע הגיע נשיא מועצת התלמידים. שיין.
"מה אתה רוצה?" נאנחתי.
"לדעת איך ניצחת אותי."
"למה זה עניינך? הוא ניצח. תתמודד." ראיה אמרה לו בבוז
"רק תספר לי מה הכוח שלך." הוא אמר.
"אני יכול לראות את נקודות התורפה של היריב זה מספיק לך?"
העיניים שלו נפערו "זה אומר שאתה יכול לנצח בעצם כל יריב" הוא אמר בעיניים נוצצות.
"לא. יש אנשים שאין להם נקודות תורפה."
"כמו בני דרקונים מיומנים למשל." ראיה אמרה בגאווה.
מעולם לא ניצחתי אותה. פשוט לא היו לה פרצות בהגנה. לא שאפשר להאשים אותה. היא בת דרקונים. זה מה שהם עושים הכי טוב. נלחמים.
"טוב. אני אזכור את הדבר שאתה חייב לי" אמר שיין הולך משם.
"איזה דבר?" ראיה שאלה אותי.
סיפרתי לה על ההתערבות שלי ושל שיין.
"כל עוד זה לא משהו שפוגע בך אז בסדר." הינהנה ראיה.

אני לא יודעת ⁦ಥ⁠‿⁠ಥ⁩⁦ מוזמנים להציע הצעותWhere stories live. Discover now