Empty eyes[niall horan]

last chapter 30

קרול,

כעבור שנה;

אחרי שנים שלא חשבתי שאמצא לעצמי גבר שבאמת יאהב אותי, הגיע נייל.

אומנם הוא לא מושלם, אבל החיים שלי איתו מרגישים כמו על ענן.

"בייבי, אני יוצא", הוא קרא ורצתי למטה

"היי, וואו בזהירות, אני לא רוצה שתזיקי לעצמך או לתינוק" הוא חייך, מניח את ידו על הבטן התפוחה שלי.

"אבא יתגעגע, אבל אני אחזור מהר", הוא אמר בקול תינוקי ונישק את הבטן.

"אני מצפה לגבר שלי שלם בערב נייל, תחזור בחתיכה אחת", הרצנתי.

"אני מבטיח, בייב", שפתיו נחו על שלי.

"אבל עכשיו אני חייב ללכת, אל תתגעגעו אליי יותר מידי".

כשהוא יצא מהדלת הרגשתי כאב קל,

אבל ידעתי שהוא חוזר אליי,

הוא תמיד חוזר אליי.

באותו ערב הוא חזר כמו שהבטיח, וזאת הייתה הפעם האחרונה בעבודה שלו.

"אני אוהב אותך", הוא לחש כשעצמתי את עיניי.

"אני מאוד מאוד אוהב אותך".
~~~
אז בנות אהובות שלי זהו פרק אחרון, מה אתם אומרים? ספרו לי על הסיפור אם אהבתם או לא, אני יעלה לכאן כמו תמיד עידכון שיעלה הסיפור החדש על הארי.
אוהבת אתכם המון! תודה לכולכם על התגובות המדיהמות!
באהב,
וייט א'נגל.