פרק 17. נעים מאוד אבא.

491 31 1
                                    

נקודת מבת דולורס:

עברו שבועיים מאז הפיצוץ בבר, בן דאג שהוא ייבנה מחדש בסגנון חדש. כפיר ואני רק התקרבנו ולא היה דקה שלא חשבתי עליו.

״בוקר טוב ילדה״ קולו נשמע מאחוריי בלחישה עדינה שהוא מלטף את צד פניי ברכות ואני מסתובבת אליו, ״ממממ מממ מ״ אני משמיעה קול אבל לא מדברת.

״מה״ הוא שואל בהרמת גבה ונזכר שאני לא מדברת עד שאני מצחצחת את שיניי.

אני קמה מהמיטה והולכת לכיוון חדר המקלחת, אני פושטת את בגדיי מעליי ונכנסת למקלחון שבידי מברשת ומשחת שניים מהכיור.

רעננה, חדשה, נקייה ומוכנה לחזור לעבוד הערב. לא ויתרתי על זה למרות מה שקרה חשוב לי לצאת מהבית ולחזור להיות בן אדם נורמלי.

לחץ הערב של יום חמישי מתחיל, ברחבה מוזיקה שאיתה אי אפשר לשמוע דבר מה שמקשה יותר להבין מה הלקוח רוצה, אבל הגוף שלי חזר לעצמו והוא מספיק חזק כדי להשתלט על כל בעיה.

''תרצה משהו אדוני'' אני פונה אל הגבר המבוגר שיושב מולי ולא מפסיק לחייך, ''האמת אם תוכלי לתת לי את שני הדברים זה יהיה מדהים'' הוא אומר.

הלב שלי מתחיל לפעום מהר יותר מתעשתת על עצמי מחייכת ואומרת ''בטח, מה תרצה?''

''כוס ויסקי ושיחה איתך'' הוא אומר בלחש יותר כאילו רצה שאתקרב אליו ממש אבל שמעתי את מבוקשתו, ''מיד אדוני'' אני אומרת ומסתובבת למזוג לו את הכוס שביקש אבל איזה שיחה לעזאזל הוא רוצה לעשות איתי, בטח עוד טיפש.

''תודה'' הוא אומר בחיוך מאוזן לאוזן אחרי שהגשתי לו את הכוס אני מסתכלת עליו בשאלה, הוא חודר עם חיוכו לתוך עיניי שותה בשלוק אחד את כל הכוס, נעמד על רגליו ומסמן לי לבוא אחריו

''זה ייקח שתי דקות'' הוא לוחש שהוא נפגש איתי בצד הבר אני יודעת שאסור לי ללכת אחריו ולהקשיב לו אבל הוא מוביל אותנו לגמרי החוצה.

אנחנו נעמדים קצת רחוק מדלת הכניסה, הוא עומד מסתובב מבולבל ואני שותקת אבל הגוף שלי משתולל מה קורה כאן.
לרגע אחד לא משפילה את מבטי או נותנת לו לקרוא אותי ואיך אני עכשיו בפנים.

''דולורס'' הוא אומר לפתע נעמד מולי ומשחק עם ידו השמאלית בזקנו, פרצופי מופתע בהתאם למצב שגופי נמצא בו.

''איך אתה יודע את שמי'' אני אומרת בחשש ולוקחת צעד אחורה, ''כי אני בחרתי את השם הזה'' הוא אומר ואני נרתעת לגמרי תקועה בקיר שמאחוריי, שפתאום פחד זה מעבר להגדרה, מעבר להרגשה זה פתאום לגמרי החיים עצמם.

''נעים מאוד, אבא''.

הוא מציג את עצמו ושם את ידו על הקיר מעל כתפי ''א- אני מצטערת אדוני יש מצב ששתית הרבה הערב כי אין לי אבא'' אני אומרת בגמגום צוחק ומפוחד.

אושר בכאבWhere stories live. Discover now