~סיפור מתמשך~
הכל התחיל כשהתקלחתי והצפתי את הבית.
אמא זרקה אותי מהבית על מזרון ים עם מזוודה, וגרתי ברחוב בן גוריון 12 סמטה 5 עם עוד 5 הומלסים נרקומנים שמכורים לתצפת על אישה זקנה בחלון..
מאז הצטרפתי לכת ההומלסים וכל יום תיראו אותי מתעד יומיום איך אנ...
זה היה עוד יום נעים והתקלחתי ושמעתי ברקע "תרנגול ביוני" שיר שזכה לשבחים רבים אבל אמא שלי שנאה אותו וגם אותי וניסתה להשאיר אותי בבית חולים ביום היוולדי.
אבל איך שהעיניים שלי נפקחו והסתכלתי בעיניה הצלטבו מבטינו ואז הרופא פרץ לחדר שאין יותר הורים מאמצים בעולם ואמא שלי לצערה נתקעה איתי עד היום.
בברית היא הייתה המוהלת ובואו נגיד שהיא לא ניסתה לחתוך את החלק הנכון, בקיצור לא משנה נחזור לסיפורנו כיום:
אז התקלחתי ושמעתי את השירים האהובים עלי ומבלי ששמתי לב ככל הנראה כל המים לא שיש לי מושג איך זה קרה פשוט געשו לכל מרחבי הבית וכך זה נראה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ואז היא צעקה עלי עם מחבט טניס ואמרה לי שהצפתי את כל הבית
"מאיפה באו השקנאים האלו???"
ואני בתגובה אמרתי לה "כאילו הפינגווינים חיו איתנו יום יום!" והיא נתנה לי סטירה, היא שחתה עד לחדר שלי עם מזרון ים והתווכחנו במשך יממה שלמה.
"ילד תלותי אתה לא יכול להסתדר לבד בעולם!!" היא צרחה עלי
"אה כן? מה תעשי?!" הרגשתי לרגע גיבור שעניתי לה, אבל אז ראיתי אותה זורקת לי את הדברים מהבית ונותנת לי מבט שאני צריך להתמודד בחיים לבד
"זה ממש לא נכון" אמרתי לה
"כן? תוכיח!" אמרה
אז אני בתגובה ארזתי מזוודות לקחתי שקנאי ויצאתי. אני אראה לה! עפתי עם השקנאי הישר אל הגורל הלא נודע: רחוב בן גוריון סמטה 5.
הסתובבתי לבד, השעה הייתה 3:45 בלילה ואז ראיתי עיניים מבצבצות מבין החשיכה התחלתי לברוח ולרוץ בין רחוב לרחוב עד שחזרתי שוב לרחוב בן גוריון 5. אמאלה מה זה היה?
ישבתי בתוך שלולית כי על הספסל ישן גופה מתה או משהו לא ברור.
ישבתי מיואש וחסר אונים, מה אעשה עכשיו? ולפתע כשפצפצתי פופ נשמע קול מהרקיע "אם תירצו אין זו אגדה!"
"אלוהים זה אתה?!"
הקול המשיך לקרוא לי והלכתי אחריו ופתאום הגופה מהספסל תפסה לי את היד
אבל היא לא ידעה שאני יודע קפוארה למתחילים רק שלא היה לי חגורה כי שכחתי לארוז אותה, אז הרבצתי לו עם המזוודה והוא נשך אותי ביד אז נשכתי אותו בביצים וגלגלתי אותו אחורית עד שהוא נתקע בקיר בטון והשיניים שלו התפרקו והתגלגלו לביוב, הייתי צריך שיניים כי הרופא לא עשה לי שתלים אז תמיד טוב לקחת שיניים ספייר.
אני עם השיניים
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זה חרק שנתקע לי בצד^
בקיצור לא משנה כולם חיים באושר ואושר חוץ מהגופה או מה שזה לא היה ואני תקוע בסמטה 5 בבן גוריון. ושוב קמעתי את קול אלוהים מדבר אלי!
החלטתי ללכת בעקבותיו, הנה שוב הקול הזה!
"אם תירצו אין זו אגדה!"
בסוף הסמטה ראיתי אור מבצבץ. זה בטוח יד אלוהים! החלטתי ללכת לכיוון האור וקראתי "אלוהים אלוהים זה אתה?!"
כעבור כמה שניות הרגשתי מכה חזקה בראש וקול צעק לעברי "אפשר שקט בבקשה אנחנו מנסים לראות בשקט את גולדה מאיר מתכננת מלחמה!" "אתה לא מתבייש?"
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
המשך יבוא. בפרק הבא תיראו איך אני מתיידד עם הומלסים עם גדוד עכברושים שרגילים לאכול את השאריות של מקדולנס אם תישאלו אותי עבדתי שמה יום אחד רק ופוטרתי מסיבה בכלל לא הוגנת
בגלל שהחלטתי לחוס על הבשר והחי והוספתי רק חסה והסברתי בנימוס ללקוחות שאם לא טוב להם הם מוזמנים לאכול מסטיקים מתחת לשולחנות
אני לא יודע למה הייתי כנה ואני חושב שהשירות שלי היה פשוט מצויין עד שהם הדביקו אותי עם המסטיקים לקיר ואמא שלי הייתה צריכה לבוא עם שפכטל אז לפני שזה יהפוך לעוד פרק תעברו לפרק הבא טילידידידאם שרת ביוניי
בנתיים שאתם מחכים לפרק הבא תשמעו את השיר האהוב עלי
