~סיפור מתמשך~
הכל התחיל כשהתקלחתי והצפתי את הבית.
אמא זרקה אותי מהבית על מזרון ים עם מזוודה, וגרתי ברחוב בן גוריון 12 סמטה 5 עם עוד 5 הומלסים נרקומנים שמכורים לתצפת על אישה זקנה בחלון..
מאז הצטרפתי לכת ההומלסים וכל יום תיראו אותי מתעד יומיום איך אנ...
איפה היינו? ?כן כן אז אחרי שפתחתי את עיני הבטתי מעלי וראיתי את האדם הכי זקן שראיתי בחיי ושאלתי "תגיד אתה צריך שיניים ספייר כי יש לי"
הוא נגס לי באף והתפוצץ לי החצקון המעצבן שאני שנה מנסה כבר לפצץ. איי למה הוא עשה את זה?
חיבקתי אותו בשמחה "אתה האבא שלא היה לי! בבקשה תעזור לי אין לי איפה להיות אמא שלי גירשה אותי מהבית אחרי שאמרתי לה שאני יכול להסתדר לבד וזה לגמרי היה טעות מצידי כי אני לא יכול לעשות את זה!"
"איך קוראים לך בני?"
"מוסטפא קליפה."
"אתה אחד משלנו" אמר. "תכיר, זה קאסם ג'אבר, וזה אחמד טיבי, איברהים חליל, יוסוף ניקולאס, ואני יסמין אבוחצירא. כולנו חשבנו שנוכל להתמודד לבד בלי אמא וזה היה טעות מצידנו, בגלל זה אנחנו כאן מגיל 13."
הוא הצביע על 4 הומלסים בני 47 או כך לפחות חשבתי בזמן שהם ליקקו עוגה מעוכה מהרצפה. (זה אחמד נתפס כשהוא מלקק עוגה מעוכה מהרצפה)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אוקיי, תודה שעשיתם לי היכרות. אבל מי זה?!" מרוב בהלה נפל לי המכנסיים וכולם ראו את תחתוני ההלו קיטי שלי שלא כיבסתי 10 שנים והם עדיין קטנים עלי מגיל 10 ומוחצים לי את העכוז
אבל למזלי כדי להזדהות איתי הם הורידו את המכנסים והתגלה שהם לא לבשו בכלל תחתונים, ראיתי צורות שאני רוצה לשכח.
אני עדיין מנסה לשכוח את מה שראיתי אבל אז לפתע נזכרתי שאין לי מושג מי זה הבחור השישי שהגיע משום מקום ונתן לי סטירה מצלצלת עם חצי ביסקוויט לעוס ואז הלך לשבת מתחת לשיח
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אה הבנאדם הזה, זה ואדים בעלה של ולדימיריה אזרזר הזקנה זה סיפור ארוך" ענה קאסם שסיים לחטט באף.
באותה שניה עלה על בניין גבוה קפץ לרדודים של השלולית ראש ורץ באטרף עם מבט רצחני לעוגה של ואדים כשהוא בולס אותה בסיבוביישן כמו מים יורדים באסלה
"נייט! לא! כלב רע!" ואדים ירק עליו הוריד את החולצה שלו ונשך לו את הפטמה. קאסם צרח כמו ילדה בת 4 והם רבו מכות עד שיוסוף ניקולאס צבט לקאסם באוזן תוך כדי שהוא תולש אותה ומושך אותו לקרטון לשבת בפינה בעונש.
"אז איפה אני אגור?" שאלתי
"אתה יכול לגור עם ההורים של ואדים"
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ומאז ידעתי שהחיים שלי יהיו הכי טובים שיש!
צרחתי במעגלים "מה תגידי עכשיו אמא?! תאכלי את זה!
התחלתי לרקוד את הריקוד הזה -
(זה אני, להורים של ואדים יש mp3 היה עליו קצת קקי של יונים אבל הוא עדיין עובד, בטעות חיטטתי באף אחרי שנגעתי בכפתורים המכוסים בצבע לבן טרי, לא משנה.
מה שחשוב זה שהם החליפו לי שירים בזמן שכבשתי את הרחבה.
פתאום רכב מוזר עצר ליד רחוב בן גוריון 5, אבל לפני שקלטתי שזו הייתה אמא שלי היא חבטה בי עם המקל טניס, קיללה אותי שאני מאומץ התניעה ונסעה.
