אושר בכאב

פרק 48. שליטה מלאה.

נקודת מבט דולורס:

אני פותחת את עיניי שאני נמצאת בחדר חשוך, כמו משרד קטן.
בצד החדר שולחן ועליו מחשב כבוי, מיטה של יחיד באמצע החדר, מראת קיר לי הדלת.

הדלת נעולה, אני דוקפת עליה ומנסה לפתוח בכוח בעזרת הידית
אפילו נותנת לה מספר בעיטות חזקות

״מישהו״ אני צורחת שאני דופקת עם ידי על הדלת בחוזקה
״הצילו מישהו בבקשה״ אני צורחת חזק יותר וקולי נשבר מפחד של חוסר ידיעה על מה שקורה.

אחרי כמה דקות של נסיון יציאה מהדלת הבנתי שאף אחד לא שומע אותי, אין כאן אף אחד, אני מתיישבת על שפת המיטה בדמעות של יאוש ומניחה את ידי על פניי

״בבקשה בבקשה אלוהים שזה כולם רק לא אבא שלי״ אני לוחשת בדממה שלא ניתן לשמוע דרך הבכי שלי

אני נשכבת לאחור שפלג גופי העליון שכוב על המיטה ופלג גופי התחתון מוחזק רק בעזרת כפות רגליי על הרצפה

דקות שמרגישות כמו נצח.

עוברות דקות ארוכות ואולי אפילו שעה מבלי שזזתי לרגע, לאט לאט אני מתחילה להעלות את גופי למיטה עד שאני מכוסה לגמרי ונרדמת.

״היא לא יצאה משם״ קול גברי נשמע מאחורי הדלת, ועיני נפתחות במהירות. נשימתי נעתקת וליבי מחסיר פעימה, משתדלת כמה שפחות לזוז ולהוציא קול , אני קמה במהירות וניגשת לדלת מצמידה עליה את אוזני

״אני אכנס לראות שוב אבל היא כאן היא לא יכולה לברוח אנחנו מקיפים אותה״ הקול הגברי מאחורי הדלת נשמע שוב והפעם חזק יותר ואני חוזרת במהירות חזרה למיטה

שניה לפני שאני נכנסת לתוכה הדלת נפתחת מאחורי ואור החוץ שוטף את החדר. לא זזה. לא נושמת. ״בבקשה אלוהים שהוא לא רואה אותי״ אני מתפללת בליבי בזמן שמחזיקה את עיניי עצומות בכוח.

לאחר דקה או שתיים הדלת נטרקת מאחורי בחוזקה ואין שום סימן לאדם נוסף או לתגובה שלילית, אני חייבת לברוח מכאן וכמה שיותר מהר.

אני נעמדת בלב החדר וזורקת בעיני מהיכן אוכל לברוח, אני רואה את החלון מול המיטה וניגשת אליו.

״בבקשה בבקשה״ אני לוחשת שאני מתאמצת לפתוח אותו אבל זה עושה יותר מידי רעש אז אני מתייאשת, עוברת לבדוק חורים, פינות, צדדים או אולי דלת קסמים

אני מזיזה את המיטה בחוזקה ולנגד עיני נמצא פתח אוורור, חיוכי מתרחב במהירות ואני ישר ניגשת לפרק אותו
עוד בורג בחוץ ועוד ציפורן שבורה.

נכנסת בשקט לתוך הפתח ומתחילה לזחול ״אההההההה״ אני צורחת בלי לחשוב כי אני נתקעת בעכבר, ״שיט״ אני לוחשת ושותקת במהירות מקווה שאף אחד לא שמע משהו

צעקות נשמעות מאחורי ואני עוצמת את עיניי בחוזקה מנסה להתעלם מהעכבר שמולי, למרות הגועל והפחד עולה מעליו ועוברת אותו אני לא יכולה להשאר כאן הם יתפסו אותי

״פאק הוא יהרוג אותנו״ הקול הגברי ממקודם נשמע שוב
״תודיע לו שיתכונן״ קול גברי אחר פוקד בכעס מהול בשמחה.

אני מגיעה אל חלון קטן שעליו תלויה תקווה גדולה,
אני בועטת בחוזקה פעם ראשונה על הפתח שיתנתק מהקיר אבל זאת בעיטה ללא הצלחה.

בעיטה שניה אני לוקחת תנופה ובועטת בכוח
אחרי  ארבע בעיטות אני נשברת ומתיישבת לבכות בתעלה, הכל סביבי חשוך וקר מלט בחיות ועכבישים

אני רוצה לבית שלי, למיטה שלי, לחיים שלי ולמשפחה שלי שוב בחזרה. אני מתגעגעת לאח שלי שכל הזמן היינו ביחד. כלום לא הפריד בנינו, אבל היום? היום הוא עומד להיות אבא
והוא נשוי לאהבת חייו

כל הרגשות שלי מציפים אותי וכל הכעס שלי מתמקד בנקודה אחת, להצליח לשבור את חלון הפתח
אני שוכבת על הגב ומקפלת את רגליי כך שברכי נוגעים בחזי
לוקחת תנופה חזקה ומושיטה את רגליי בחוזקה

החלון הקטן עף ונגלה למולי חדר אחר.

שקט שורר בכל המקום, נראה שאף אחד לא שמע או ראה ואני יכולה סוף סוף לברוח.
קופצת לתוך החדר שאליו נגלתי והחדר נראה נקי וחדש לעומת כל הבניין העשן עד עכשיו

בחדר נראת מקלחת גדולה, כמה מיטות חמות וג׳קוזי אחד. הכל אווירה רגועה ושלווה ואני מרשה לעצמי להוריד ממני את הבגדים

נשארת רק בחזייה ותחתון לבנים, מכניסה את כל ראשי לתוך המים ועוצמת את עיני בכיף ועדינות. כל החדר רותח ואני מרגישה מעורפלת.

ברגע אחד אני נמשכת על ידי גוף גדול חם ומוכר- כפיר
״אמרתי לך שאת לא יוצאת למשימה ויצאת אז אני צריך לחטוף אותך?״ הוא שואל בלחש אגרסיבי, מושיב אותי על רגלו הימנית ששנינו בתוך המים

״ויש לך מזל שאני חטפתי אותך כי אם מישהו אחר היה רואה את זה לא היה נשאר לו זין או חיים ואת לא היית יוצאת מהבית אף פעם!״ טוני משתנה לכעס רב יותר

והוא מתחיל להפשיט ממני את בגדיי, הרגשה כל כך נעימה בתוך גופו הענק והמגן. ״אני עושה מה שאני רוצה אדוני״ אני אומרת בהתגרות ויוצאת מהג׳קוזי לכיוון המיטה החמה
מחוסרת בגדים לחלוטין.

נשכבת באלגנטיות על המיטה הנעימה והמחממת, ״את פאקינג לא עושה מה שאת רוצה דולורס״ כפיר אומר שיוצא גם הוא מהמים ומתקרב לכיווני.

משאיר את בגד הים שלו במים גם, ״אני פאקינג אומר לך מה לעשות ואת עושה״ הוא מוסיף והוא כבר מעליי. הכל סביבנו אדים ואני מבחינה בשפתיו קרובות לשפתיי

החום משתלט לי על הגוף והשפתיים שלו על שפתי, נשיקה מלאת חום ותשוקה ״אתה לא אומר לי מה לעשות״ אני מוסיפה שאין לי אוויר בין לבין התנקות שפתינו

״תנסי אותי״ כפיר לוחש באוזניי שעיניי מתחילות להיעצם
״פעם הבאה אחטוף אותך בצורה שתחנני על הברכיים״ מוסיף
ולוקח שליטה מלאה על גופי. כל כך עדין כל כך נעים.
___________________
היוש שבוע טוב!!
מצטערת שלא העלתי המון זמן פרק, פשוט אני קצת תקועה בשלב הזה... בנתיים יצאה תוצאה סבירה לפרק הזה.
תמשיכו להגיב ולקרוא זה ממש חשוב לי!
אוהבת מלא מלא❤️❤️❤️
(אשתדל להעלות הרבה מעכשיו)