אמרתי אל תיכנסו
טוב בעיה שלכם.ן
הסף עולה ועולה מתקרב לקצה- יש גבול
המים עולים על גדותיהם
תמיד יש קצה. תמיד יש גבול. לא משנה כמה גדולה הבריכה.
והמים ממשיכים לעלות, להציף, לסחוף, לגעור
לצעוק
לצרוח
להשתולל
לבלגן
לבלבל
להקיף מכל הכיוונים ולהטביע לאט...לאט...לאט...
ומבחוץ הכל שקט
מבחוץ נקי ומסודר, חיוך קטן והכל בסדר
הבריכה יפה מבחוץ. קל להסתנוור מהצחוק שלה ולשכוח שבפנים המים
רוצים לדהור החוצה
לשכוח, ולפעמים- להתעלם.
ואם זה ים?
אם זה ים אז מה שחשוב כנראה נמצא עמוק עמוק מתחת למים וטבע.
אבל צריך לזכור- שבסוף הצונאמי יגיע
וממנו...אתם לא תוכלו לברוח ולהתעלם
אולי זה לא יקרה עכשיו
או בעוד חודש
או בעוד שנה
אבל כשזה יגיע
אנשים חפים מפשע הולכים להיפגע
כי התעלמנו מהבעיה
פאק
טיפה זלגה מהבריכה
אסור שזה יקרה!
צריך להתנהג כרגיל
הכל בסדר?
-כן כן ברור
אז למה את נוטפת מים?
- אני לא יודעת על מה אתם מדברים. אני צוחקת. אתם לא מסתנוורים?
כן את צודקת
- אני יודעת. אתם תמיד בסופו של דבר מסתנוורים, או צוחקים.
כי הבריכה הזאת. מצחיקה. היא שנונה וצינית
איך אפשר שלא?
אחרת ממזמן היא הייתה ריקה
אנשים מצפים שתתנהגי כרגיל.
את יודעת
כרגיל יחסית אליך
ואיתך
הכל אפשרי, חוץ מלבכות
וגם אם תבכי. מה הטעם? גם אם מישהו ינסה לקחת דלי ולהקל על הבריכה שלא תתפרק.
מאיפה מתחילים?
דלי זה מה שיעזור?
וגם אם כן וכן וכן מאיפה את תתחילי להסביר? איך אפשר לספר משהו שאת בקושי זוכרת? המים כל כך ישנים ועכורים ששכחת ממתי זה התחיל, ומה קרה שהם נהיו כך. כל כך הרבה זעם עצור. כל כך הרבה כעס, נקמה ופחד...הרבה הרבה פחד. פתטי.
איך אפשר לספר משהו שהדחקת למקומות הכי חשוכים שיש??
מבחוץ את שותקת ומבפנים משתוללת
אז את לא מספרת.
את שמה חיוך מסנוור
לוקחת דלי של ציניות, כי עדיין נשארו מים נקיים וטובים לשימוש.
שמה בגדים יפים
ויוצאת לעוד יום מלא בכיף!!
היום באמת כיף שלא תבינו לא נכון
אבל המים עולים
לאט...לאט...לאט...
וזה מתחיל להשפיע.
את כבדה יותר
את נושמת פחות ומפחדת הרבה הרבה יותר
ממתי בריכה פחדנית? זה אפשרי בכלל?
את צריכה לקחת דלי גדול יותר ויותר כל יום
ולקחת אספקה גדולה יותר של חיוכים
רובם כבר לא אמיתיים
והכי מתסכל?
שאם מישהו ישאל
אין לך מה להגיד לו
כי את לא פאקינג יודעת
טוב את כן יודעת...את יכולה לנחש
את זוכרת במעומעם ואת השאר תשלימי לבד
אבל זה נשמע פתטי ומי יאמין?
בטח שלא הם
נכון?
זה נשמע מומצא
מבחינתם לא היה כלום
כי מי כבר זוכר
מבחינתם את מרוחקת
מתנשאת
חסרת רגש ורגישות
מקנאה
ומעופפת
אבל את לא עפה
בכלל
לא
את שוקעת, עמוק עמוק.
ולאט...לאט...לאט...
אני צריכה לעצור לפני שאהפוך לים
ועם ים
מגיע צונאמי
אף אחד לא חזק לנצח
אף אחד לא חזק לנצח
הבריכה הזאת עשוייה מפלדה
אבל לפעמים גם זה לא מספיק
