אושר בכאב

פרק 51. פגיעה

נקודת מבט דולורס:

״מה נראלך שאת עושה״ כפיר נוהם בכעס,
״זה מפריע לך?״ אני שואלת בעיניי עגל מנצנצות
״אני השבע דולורס שאם זאת לא היית את היית עכשיו מתה!״
״אבל זאת אני ואתה לא תהרוג אותי הרי״ אני מוסיפה בחיוך
״אה אז את מנצלת את החולשה שלי אלייך אין בעיה״ כפיר אומר ונראה אדיש מאי פעם כאילו הצלחתי לפגוע בו או משהו

אני עולה חזרה לחדר ונשמטת על המיטה, בוהה בתקרה הלבנה.
אחריי שעתיים דלת החדר נפתחת וכפיר נכנס פנימה, שתיקה שוררת בנינו ולאף אחד אין מה לומר.

אולי כן פגעתי בו והוא מרגיש שאני מנצלת אותו בגלל התנהגותו המגוננת, ואולי אני חייבת לעשות הפרדה בין האהבה בנינו לבין העסקים כי אם אתן לזה להמשיך ככה כנראה שזה יקרוס

״כפיר?״ אני שואלת לשמו בשקט אבל הוא לא מחזיר תגובה. אוף למה אני צמיד דופקת הכל, אני חייבת לדבר עם בן הוא היחיד שיכול להקשיב לי בבית הזה

אני מחליפה את פרצופי לאדיש גם, בלי רגש בתוכי כאילו אין בי איזה סערת רגשות עכשיו. יוצאת בשקט לכיוון החדר של בן, חושבת כמה שניות מה להגיד אבל אז פשוט פותחת את החדר ומקיאה את עצמי פנימה

״כן דולורס״ בן שואל באדישות ששוכב על בטנו במיטתו ונראה שמתכוון לישון, אני נכנסת לידו מתחת לשמיכה ונשכבת גם כן על הבטן.

״אתה חושב שהוא נפגע ממני?״ אני שואלת בשקט אחרי כמה דקות ובן רק מהנהן אליי, אם בן אומר שכן כמראה שכפיר באמת נפגע כי בדרך כלל אני ובן צוחקים עליו ביחד והוא זורם איתי בהכל.

״תקשיבי בחיים שלנו לא נכנסה בחורה הביתה, ואז נכנסת גם לבית וגם ללב שלנו של כל אחד. הקאפו התאהב בך וזה לא משהו שקורה כל יום. אנחנו שוכבים עם מישהי וממשיכים אל האחרת שנמאס לנו, אנחנו גברים.״ הוא מתחיל ואני מרימה גבה בשעמום למשמע מילותיו האחרונות

״בכל אופן הוא אוהב אותך אבל את חייבת לעשות הבדל בין אהבה לעסק ואת צריכה לדעת מתי להכנס לאיזה דמות, הוא אוהב אותך אהבת אמת. הוא לא רואה בך בחורה ללילה הוא רואה בך כאישתו, אמא לילדים שלו, זאת שפאקינג תזדקן איתו ותמות בחלקת הקבר לידו״ בן מספר לי וליבי מחסיר פעימה

״תלכי לדבר איתו עכשיו שכולנו הולכים לישון צהריים, הוא יהיה רגוע יותר וגם אם הוא אדיש תני לו את הזמן שלו רק תראי לו שאת מוכנה לשינוי הזה!״ הוא מסביר ואני מהנהנת בהקשבה מלאה

״תודה בן״ אני אומרת בחיוך וקמה ממקומי, יוצאת מהחדר אבל חוזרת ומניחה את ידי על המשקוף ״מי שאיתך זוכה בך״ אני מוסיפה בחיוך בלתי נסבל ובן מתרגז ״פאקינג תסתמי דולורס״ צועק ומנסה לשמור על חיוכו.

אני נכנסת לחדר בשקט ואז גם לתוך השמיכה, כפיר בוהה במסך הטלוויזיה הגדול שמולו וכרגיל שידור תחרות אגרוף
״כפיר״ אני לוחשת את שמו ומנסה כמה שפחות להתקרב כי הוא בטח כועס.

״אני מצטערת ואני מוכנה לשנות את עצמי לטובת המצב, תבין אני לא רגילה לחיים האלה וכל מה שקורה סביבי קורה מהר מידי. אבל נכנסת לחיים שלי ואני אוהבת אותך אהבת נפש, אני רוצה לחיות איתך כל יום בחיים שלי ולחוות איתך כל חוויה, למות איתך, למות בשבילך וגם אם יש חיים אחרי המוות אני נשבעת שאני אוהב אותך״ אני שופכת את ליבי. יודעת שהוא שמע כל מילה. הוא לא מגיב.

אני מסתובבת לצד השני ומניחה את ראשי על הכרית כמה דמעות בוקעות מעיניי ובכי רב עומד לפרוץ מתוכי, איך אני תמיד פוגעת באנשים שאני אוהבת?

קול הטלוויזיה כבר לא מופיע ואחרי שקט ארוך גופי נמשך אחורה, גבי נתקע בחזה הקשיח והמוכר של כפיר ידיו עוטפות את גופי ומצמידות את מותניי אל גופו.

הוא מרים את ידו ומלטף את שיערי אל אחורי האוזן ששם לב שאני בוכה. מסובב אותי אליו ומביט בעיני.

״אני אתן לך כל צ'אנס שבעולם, את משגעת אותי אבל אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדייך אני פאקינג אוהב אותך ומעריץ אותך דולורס קופר!״ אומר ומוחה את דמעותיי בעזרת אגודליו

״אני אוהב אותך ילדה״ הוא מוסיף ונושק על מצחי, הגבר של החיים שלי שאני כל כך אוהבת.

״מצטער אם בבוקר בזמן המקרה אמרתי דברים לא במקום אני לא התכוונתי״ לוחש ומלטף את גופי מלמעלה עד למטה, ״אז אני יכולה לשכב עם מי שאני רוצה״ אני פולטת בצחקוק מתוך הבכי הנרגע וכפיר ממהר לעלות מעליי

״בחיים לא״ אומר ומרסק את שפתיו על צווארי בדיוק איפה שהפסיק בבוקר, ההרגשה המועדפת עליי.

אבל עדיין אני חייבת להוציא לפועל את התכנית שבראשי אין סיכוי שלא אעשה אותה, אחרי זה אשתדל לא להכעיס את הגבר שלי.
_____________________
פרק שלישי להיום!
לא יודעת מה איתכם אבל אם זה היה ריאלי ולא סיפור הייתי רוצה חיים כמו של דולורס;)
אל תשכחו להגיב כל כך נהנת לקרוא את תגובותיכם גם אם הן מעטות זה עדיין גורם לי לחייך❤️
אוהבת אתכם ונתראה בפרק הבא💘