טוב אז ככה בגלל שאף אחד במילה לא יקרא את זה אני פשוט אכתוב ללא גבולות
יש לי חברה ממש טובה אם לא הייתי מקירה אותה הייתי בן אדם אחר לגמרי עכשיו אבל לא במובן הטוב של המילה בכלל לא היא החברה הכי טובה שלי בעולם ואני כל כך אוהבת אותה שזה כבר מפחיד. בכזו מהירות נפתחנו אחת לשנייה שכבר לא הכרתי את עצמי בחיים לא הצלחתי להיפתח מהר לאנשים לא באמת יש לי הרבה חברויות אבל רובם מאוד שיטחיות ולא מאוד עמוקות ואלו שכן זה לקח שנים עד שבאמת הצלחתי להיפתח אבל עכשיו לא הספקתי למצמץ וכבר אין בן אדם בעולם שאני יותר סומכת עליו.
יום אחד החלטתי שנעשה השלמת פערים נספר על החיים שהיו לפני שהקרנו עשינו את זה ופתאום נפלה עלי הבנה מטורפת שאם לא היה יוצא לי לשמוע את זה ולא הייתי מתחברת איתה סביר להניח הייתי שופטת אותה לרעה.
היא מהבנות האלו שמבחוץ נראה שהכל אצלן מושלם ומסתדר להם הן יפות ומוכשרות והכל אצלן מושלם אבל אחרי שהכרתי אותה ובעיקר אחרי ששמעתי את הסיפור חיים המלא שלה הגעתי להבנה שאני בחיים אבל בחיים לא אשפוט בן אדם עד שלא נכנסתי לנעליים שלו אפילו אם זה רק לשבת כמה דקות ולהקשיב לאיך הבן אדם הזה מספר את מה שעובר עליו מנקודת מבט שלו...
בפרק הבא אני אכתוב משהו מהחיים של החברה שלי ומה זה גרם לי להרגיש מבפנים
