Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 1

נק׳ מבט הארי :

נשימותיי מעט קשות , הפה שלי סגור , שפתיי יבשות אך לא עצרתי את עצמי מלרוץ . סיבבתי את ראשי תוך כדי רואה את נוי המלאת זיעה שמנסה לרוץ אך כל רגע עוצרת
״תמהרי״ קראתי ורצתי במקום אך היא עצרה והניחה את ידיה על הברכיים , נשענת קדימה ומתנשפת , גלגלתי את עיניי ועצרתי , מתנשם מעט ומביט לים , אין דבר טוב יותר מריצה על שפת החוף בבוקר
״כואב לי הרגליים״ היא אמרה ונפלה על ברכיה על החול ואז כל הגוף שלה התמוטט לקרקע , היא שכבה על החולות ואני צעדתי לעברה
״את אמרת שאת יכולה לבוא איתי לריצות״ אמרתי והנחתי את ידיי על מותניי , היא הרימה את ראשה ומיד הצמידה אותו חזרה לחול ועצמה את עיניה. מישהי בדיוק חלפה על פנינו בריצה , לבושה בחזיית ספורט ושורט , שיערה אסוף והיא נראית בכושר מצויין ״תראי אותה..״
״היא הולכת על זוג רגליים כבר מהיום הראשון שלה !״ נוי צעקה וקמה באיטיות , חייכתי והושטתי לה יד , היא תפסה בה וקמה
״אני צריכה שתחזור איתי על המספרים..״ היא מלמלה והחלנו ללכת , התחלתי ללמד אותה איך המספרים נראים . מסתבר שהיא ידעה רק לספור אך לא ידעה איך כל מספר נראה .
״שנגיע לבית״ אמרתי , רואה את הבית די רחוק , הסתכלתי על נוי והיא הייתה שקועה בים , פשוט הסתכלה . מיד הרמתי אותה בין זרועותיי והיא צעקה בבהלה , התחלתי לרוץ והיא הקיפה את צווארי עם ידיה
״אדוארד תעצור !״ היא צעקה לי באוזן
״אסור להפסיק לרוץ..״ אמרתי מתנשם ״צריך לשמור על קצר הלב גבוה עשרים דקות״
״אבל הגוף שלך מלא זיעה אתה דוחה״ היא אמרה וקימטה את פניה , הסתכלתי עליה וחייכתי חצי חיוך מקרב אותה לגופי והיא מיד צעקה עליי
״אדוארד די ! ארוץ איתך רק תוריד אותי !״ היא צעקה והורדתי אותה , היא נעמדה וסטרה ללחי גורמת לי להיות מופתע , היא החלה לסטור לי המון לאחרונה . סובבתי את ראשי אליה חזרה
״מה לעזעזל עכשיו ?!״ צעקתי והיא חייכה
״בגלל שאתה מעצבן אותי״ היא אמרה והתחילה לרוץ ״קדימה אדוארד תמהר !״ היא קראה . הנשימות שלי קשות , המשכתי לרוץ רואה שאנחנו קרובים לבית . אני צריך להזמין את האיש של ההספקה .. היילי חולה והיא לא יכולה לטפל בזה ... לעזעזל יש לנו יום עמוס . ראיתי את ליאם עומד ומביט בנוי בחיוך ופתאום היא רצה מהר יותר לעברו , הפרחחית הקטנה הזו כן יכולה לרוץ מהר כשהיא רוצה.. היא קפצה אליו והוא חיבק אותה , אלוהים... עברתי אותם והמשכתי לרוץ לעבר הדוכן , רואה את ניק ולואי שם מדברים וצוחקים עם אחד השני , השפלתי את ראשי מרגיש את לבי נוחת וכל המרץ שהיה לי אזל פתאום . עצרתי בדוכן , מתנשם
״לואי תביא לי מים״ ביקשתי , מסובב את ראשי ורואה את נוי וליאם מחובקים וצועדים לפה
״קח..״ לואי אמר ורק אז ראיתי שהושיט לי מים , לקחתי את זה ממנו בלי להסתכל עליו ומיד פתחתי את הפקק ושתיתי מהמים הקרים עוצם את עיניי ומשעין את ראשי אחורה , מרגיש את זה עובר בגרוני לאחר כל לגימה , ואז הנחתי את זה בדלפק , מלקק את שפתיי והולך לעבר הבית , אזמין את האספקה מחר.. או שפשוט אחכה להיילי כי אני תמיד מסתבך בזה . נכנסתי לבית ונשמתי עמוק בזמן שעצמתי את עיניי . הלכתי לעבר המטבח ופתחתי את המקרר , הוצאתי את קערת הסלט שנוי הכינה לי בבוקר ולקחתי מזלג , הלכתי להתיישב בכיסא שבשולחן ונשענתי עם ידיי על השולחן , בולע רוק . אכלתי ביס מהסלט . דלת הבית נפתחה ונוי נכנסה מצחקקת וליאם מאחוריה אוחז בידה , היא ראתה אותי ומיד באה וליאם אחריה
״ראיתי אותך בדוכן שותה מים״ נוי אמרה והתיישבה לידי
״הלכת משם בגלל שניק דיבר עם לואי ?! הוא מתחיל איתו אחי״ ליאם אמר והתיישב ממולי , לוקח את הסלט ממני ואוכל ממנו
״אני יודע , אני גם לא אמור להתערב אנחנו נפרדנו״ אמרתי לא מביט בהם , הם תמיד מתערבים כך בחיי
״בחייך זה קרה לפני שמועיים !״ נוי קראה
״שבועיים״ ליאם תיקן אותה ויכולתי לשמוע שהיא בעטה בו מתחת לשולחן , היא שולטת בלדעת ימים כבר , היא יודעת מה זה שבוע ומה זה חודש , היא מתקדמת יפה . בכל אופן מה שהם אומרים זה מטופש . עבר כמעט שלוש שבועות לא שבועיים
״תפסיקו לדבר עליו״ אמרתי ולקחתי מליאם בחזרה את הסלט שלי ״בכל אופן המחברת הזן שמצאנו בחדר של אבי...״
״סיפרת על זה ללואי ?״ נוי שאלה ומיד הסתכלתי עליה במעט כעס
״ביקשתי להפסיק לדבר עליו״ אמרתי והיא הרימה את ידיה בכניעה
״אתם לא מדברים בכלל עם אחד השני ?״ היא שאלה וצמצמה את עיניה בזהירות , נאנחתי והחלטתי לקחת את זה בהומור
״ביקשתי ממנו בקבוק מים לפני מספר דקות״ אמרתי בחיוך
״בכל אופן נראה לי שהוא אמור לדעת על המחברת״ היא אמרה והנדתי את ראשי בשלילה
״זה לא קשור אליו..״ מלמלתי
״זה על בתולי ים ברור שהוא ירצה לדעת״ ליאם אמר , הסתכלתי על שתיהם
״הוא אנושי לפי מה שזכור לי״ הזכרתי להם
״אנושי עם ציפורניים כחולות ואוזניים חדות ?״ ליאם זקף את גבותיו , זה עדיין לא עבר לו אז אני מניח שככה הוא ימשיך להיראות... בכל אופן זה לא משנה . ביקשתי להפסיק לדבר עליו
״זה לא משנה פשוט תנו לו את השקט שלו...״ אמרתי והתכוונתי לאכול מהסלט אך נוי מיד הקריבה את ראשה ואכלה את הכמות המעטה שהייתה על המזלג , אני תכננתי לאכול את זה
״אז אנחנו הולכים היום למכון כושר ?״ ליאם שאל וצמצמתי את עיניי
״כן , למה שלא נלך ?״ שאלתי והוא משך בכתפיו
״נייל אמר שיבוא״ הוא אמר
״נייל בא ?!״ מיד חייכתי בהתלהבות וכשראיתי אותו ואת נוי מביטים בי רק אז שמתי לב שצעקתי את זה כמו ילד מתלהב , כחכחתי בגרוני והורדתי את החיוך ״אני מתכוון... זה בסדר״
״אדוארד אתה כלכך דג זהב רגשני״ נוי אמרה וגלגלתי את עיניי אליה , רק אני אומר את המשפט הזה , שכולם יפסיקו לחקות אותי
״אני לא... אני פשוט לא ראיתי אותו הרבה זמן.״ אמרתי ופרעתי את שיערי ״אני רגיל שהוא תמיד נמצא בחדר הסמוך אליי ואני גונב לו דברים ועושה הכל בשביל להכעיס אותו.״
״ואוו..״ ליאם פלט בשקט ״אתה אף פעם לא מתרגש שאני פה״ הוא התלונן ומיד גלגלתי את עיניי לנוי שחייכה
״כי.. אתה נמצא פה כל יום .״ אמרתי כדבר מובן מאליו ״זה כאילו ועברת לגור פה , לפני ימים אפילו חזרת מקניות״
״מישהו אמור לעשות קניות בבית הזה . ברצינות , מה הייתם אוכלים ?״ הוא שאל
״כשתלכו איפה אני אהיה ?״ נוי שאלה
״את יכולה לבוא איתנו״ ליאם הציע אך מיד שללתי זאת . היא לא תהיה איתנו במכון כושר מלא בגברים חרמניים שלא מקבלים מהאישה שלהם .
״את תהיי בדוכן״ אמרתי והיא נאנחה בתסכול
״לא כיף לי שם״ היא התלוננה אך זה לא גרם לי לשנות את דעתי . אכלתי מהסלט , שמעתי את הדלת נפתחת ולא הסתכלתי כי זה כנראה לואי . רק לשניה הסתכלתי לדלת וראיתי שזה כן הוא
״הארולד , ניק אמר לי לקרוא לך״ הוא אמר ומיד הסתכלתי , ניק ... הבן זונה הזה לא מפסיק לפלרטט עם לואי מאז שהתחיל לעבוד פה . ולואי לא נראה כאילו זאת בעיה עבורו . אבל לא אכפת לי , ממש לא
״למה ?״ שאלתי , מתח מוזר היה באוויר , הוא השפיל את מבטו כאילו ולא רוצה להסתכל עליי
״משהו עם אפקסה.. מכונית עם גלידות שאתה צריך לשלם לה״ הוא אמר, כנראה הוא מתכוון אספקה . לא הזמנתי , הם פשוט באים מעצמם ?
״אוקיי , אני אצא בעוד רגע״ אמרתי , הוא הנהן והסתובב , יוצא מהבית וסוגר אחריו את הדלת , שיחררתי נשימה והרחקתי את קערת הסלט ממני , לא מרגיש שום חשק לאכול
״זה היה נראה ממש מביך מהצד״ ליאם אמר בקול חלש
״אני חושבת שזה השיחה הכי ארוכה שהייתה להם עד כה״ נוי אמרה , לעזעזל שפשוט ישתקו
״למען האמת אנחנו ממש בסדר״ אמרתי וקמתי מהכיסא ״ועכשיו תסלחו לי אבל יש לי אספקה לטפל בה...״ מלמלתי והלכתי לעבר הדלת
״תמסור ללואי היי !״ ליאם צעק וגלגלתי את עיניי בכעס , שניהם מעורבים מדי בחיים שלי
״תשתוק ליאם !״ צעקתי ויצאתי מהבית , רואה את לואי מחייך בדרך לדוגן ואומר משהו לעבר ניק . נאנחתי והסטתי את מבטי לעבר המשאית , מרגיש את הלחץ המנקר בחזה שלי , תתעלם הארי , אתה רגיל לזה .

אני רק רוצה להגיד שבעונה השנייה יעלה פרק פעם ביומייים
יום כן יום לא
אבל אולי לפעמים אני יעלה יום אחרי גם 😉