מלאכים-2

48 4 0
                                    

"אריאל אתה ממש לא היית צריך לעשות את זה" אמר פאפה בפעם ה25 היום "זה היה ממש מסוכן יכולתה למות מזה", אמר והסתובב לכיווני עומד קרוב לפנים שלי, מנסה להבהיר את העמדה שלו ולהגיד לי שטעיתי, עוד פעם.

"אני מסכים עם אביך יכולת למות מזה, הייתה צריך לשדר אלינו או פשוט לחכות שם והיינו באים , אתה הרי לא יכול לעשות דברים לבד" אמר אבא ועם כל מילה שאמר הביטחון העצמי שלי ירד וירד עם כל משפט שהוא אומר שאני לא טוב בתור הילד שלו ושאני מאכזב אותו.

"לא חשבתי על זה באותו הרגע, וגם רציתי לנסות בעצמי לראות עם אני יכול" זה לא היה לגמרי האמת אבל זה סוג של אמת זה שניסיתי להשתגר היה ניסון להוכיח לפאפה ואבא ולכולם שאני לא רק מלאך קטן ולא יכול לעשות כלום לבד.

"אולי הייתה צריך להתקשר אורפיליאל, הוא יכל לעזור לך" אמר פאפא וניסה ללהיות באותה עמדה כמו אבא כדי לנסות להרגיע אותו, הוא ידע אל כך שהצורה שאבא מדבר פוגעת בי הרבה פעמים. האזכור של אורפיליאל גרם לי משום מה להתעצבן ואני בדרך כלל לא מתעצבן וגם אורפיליאל ממש נחמד אלי.
"אבל פאפה אני לא רוצה עזרה ביחוד לא מאורפיליאל הוא תמיד עוזר לי" אמרתי לו נמאס לי להיות תלוי באנשים אני רוצה לחוות את העולם לבד בלי שכולם מונעים מימני ועוזרים לי בכל צעד של מילימטר.

"בלי אבל" אמר אבא הסתובב עלי והסתכל עלי עם המבט שלו, המבט שתמיד גרם לי ולאויבוי לרעוד, "אם שכחת אורפיליאל הוא מאורס לך ומתוך חובה הוא עוזר לך ושומר אליך, אתה צריך להיות יותר שמח כי נפל בכבודך להיות ארוסו של אורפיליאל מלאך בעל מעמד של אציל, בזכותו נשמור על קו דם חזק וטהור ובכל זאת אתה כפוי טובה בשביל להבין את זה ומתלונן על זה שהוא שומר עליך, זו פשוט בושה!"
"אני מצטער אבא לא התכוונתי להיות כפוי טובה" אמרתי לו והרגשתי את הדמעות עולות בעיניי אף פעם לא הצלחתי להחזיק אותם הם תמיד נפלו והראו כמה שאני חלש ואבא מעולם לא אהב את זה, אני רק מאכזב אותו יותר איך ממלאך חזק כמוהו יצא יצור חלש שכמוני.
" לא אריאל אתה לא צריך להתנצל" אמר לפתע פאפה בקול גבוהה יותר מהרגיל ממש כאילו גם הוא רוצה לבכות בדיוק כמוני "וגבריאל אתה צריך להתבייש איך שאתה מדבר לבן שלנו, הוא לא אתה והוא לא יהיה" אמר ועם זה יצא מהחדר וסיים את השיחה הנוראית הזאת.
"אל תחשוב שסיימנו אריאל אנחנו ננהל את השיחה הזאת עוד פעם והפעם אביך לא יפריע עם הרגשות שלו" אמר לי אבא בקול העמוק שלו ויצא מהחדר כדי למצוא את בן זוגו.

תמיד השיחות האלה לא נעימות לי הן מכאיבות לי מבפנים וזה לא אמור לקרות, כאב הוא רק כאב פיזי הוא לא יכול להיות פנימי זה דבר אנושי שאינו מייצג שלמות של מלאך, זה לא הגיוני שאני יחווה אותו אני מלאך ומלאך מייצג את השלמות הזאת של העולם לאומת השדים שהם הזוהמה של העולם ורגשותיהם אינם קיימים, אבא רק יתאכזב מימני יותר עכשיו, ובשביל להבין את זה אני לא צריך עוד שיחה, זאת האמת.

"נראה שמצאתי את המלאך הקטן שלי במצב לא נעים" פתאום אמר קול עמוק ומעט צרוד, הוא הזכיר לי קול ששמעתי פעם אבל זה לא היה הגיוני אין מלאך שקולו לא קרוב לשלמות בלי שום צרידות ואפילו לא שבקלה, זה משאיר עוד אפשרות אחת יחידה...

זה שד

מלאכיםWhere stories live. Discover now