נכנסו אל חדרו שלמרבה ההפתעה פשוט ענקי, מיטה זוגית גדולה באמצע החדר עם ארון לבן גדול מימין למיטה, ממול המיטה שידת כתיבה עם מלא מדליות וגביעים שכנראה זכה להם ולחדרון קטנטן שזה כנראה מקלחון ושירותים.
״יש לך חדר מושלם!״ התלהבתי והוא גיחך קלות,
״שנתחיל?״ שאל והתיישב על מיטתו שהאמת נראת ממש נוחה,
״ברור״ עניתי והתיישבתי על כסא הגיימינג שעל יד שידתו,
הוא הסתכל עליי ושתק, כנראה רצה שאשב גם על המיטה... פחות הקטע שלי.
״אוקיי אני מכינה את הכרטיסים שנצטרך להדפיס אותם ואני אצטרך שתחפש משוואות מתאימות מהספרים שלנו או מהגוגל, אוקיי?״ הוריתי לו בזמן שפתחתי את המחשב הנייד שסחבתי איתי,
״לוקחת שליטה?״ התגרה בציניות שלו,
״ברור״ קרצתי,
שקט מביך שורר ברחבי חדרו בזמן שהוא מחפש משוואות ואני מכינה תבניות לכרטיסי המשחק.
״לורן״ הבהיל אותי קלות וקרא לי, ליבי התכווץ לשנייה ממשמע קולו הנמוך אך התאפסתי בזריזות וסובבתי אליו את ראשי,
״המממ?״ בהיתי בשריריי ידיו שנאחזו בשני ספרי מתמטיקה,
״יש לי משוואות, איפה לשלוח?״ עיניו גלשו אל המחשוף הקטנטן של חולצתי.
״אתה יכול בווצאפ, אני מניחה.״ התביישתי אז סובבתי חזרה את ראשי אל מסך המחשב.
לא עברה דקה ונשלחו אליי מלא משוואות, עכשיו נשאר להדביק אותם על המשחק ולהכין דף הנחיות וכלי עזר נוספים לעבודה.
עוברות להן 20 דקות, שקט בלתי מוסבר שורר שוב, בגלל שטום ״סיים״ את תפקידו בעבודה הוא החליט שהוא שוכב על מיטתו ומתעסק לו בטלפון בזמן שאני מסיימת את הטאצ'ים האחרונים של העבודה.
״יש לך מדפסת, נכון?״ שאלתי ולא סובבתי אליו את מבטי. התעצבנתי שהוא לא עושה כלום אבל באמת אין לו מה לעשות, לורן.
״כן״ ענה ברפרוף,
סיננתי והמשכתי לערוך את דף התשובות המפורט והמעוצב שהשקעתי בו נורא.
בזמן שהנתונים נטענים עיניי גלשו לפינת חדרו הימנית ושם נמצא הגלשן שלו שלא הבחנתי בו קודם,
״וואו! זה הגלשן שלך!?״ התפערתי למראה הגלשן, הוא עיצב אותו ממש נקי, מדבקות מסויימות עיצבו את הגלשן ופשוט עטפו אותו בווייב של טום מייסון, המדבקות משכו את עיניי יותר מכל שאר אביזרי הגלשן הנוספים.
״כן, נכון שהוא חתיך?״ צחק והביט בי לאחר שסובבתי אליו את ראשי והבטתי בו חזרה.
״הוא מושלם.״ חייכתי אליו וחזרתי למסך המחשב.
במהלך עשר הדקות לאחר מכן, הוא סיפר לי על קצת מהסשנים האחרונים שחווה בים וסיפרתי לו גם על שלי. מסתבר שהוא ממש טוב, יותר ממה שחשבתי שהוא.
״אתה יכול לבוא לעזור לי? אני לא מצליחה להדפיס את הדפים״ סובבתי אליו את ראשי והוא מיד עזב את טלפון הנייד שלו ועמד לידי,
נוכחותו גורמת לביטני להתכווץ קלות וליבי החל לפעום בחוזקה.
הוא הושיט את ידו אל עבר המחשב שלי וידו ממש עברה לידי, אני יכולה לשמוע את קצב פעימות ליבו מהקרבה הזו.
הוא לחץ במהירות על מספר כפתורים ושחרר את ידו, החדרתי את עיניי לתוך הים הכחול והשופע של עיניו כמבט שצמא למשהו.
לורן הוא לא הבן אדם לזה.
אני פשוט רוצה להרגיש נאהבת.
״תודה״ חייכתי אליו כשעדיין עמד לידי כשראיתי שהדפים החלו לצאת מהמדפסת.
״בכיף״ השיב וחזר לשכב במיטתו.
מה אני אמורה לעשות עכשיו? ללכת הביתה? להשאר כאן? יש עוד 3 שעות עד שאנחנו אמורים להפגש בקניון.
אני יושבת בכסא שלו עדיין ובוהה בתקרה, חושבת על מה שאני אמורה להגיד לו עכשיו.
״את יכולה להשאר״ הורה כאילו ממש קרא את מחשבותיי.
״זה מיותר שתלכי עד לבית שלך ותחזרי עוד מעט לקניון, לא תספיקי לעשות כלום בזמן הזה.״ סימן לי עם ידו המנופחת לשכב לידו במיטה או משהו כזה.
תכלס הוא צודק, אני גרה יחסית רחוק ועד שהאוטובוסים שלי מגיעים זה הרבה זמן, אבל מה יש לי לעשות בבית שלו?
YOU ARE READING
STARGIRL
Romanceחשבתם לעצמכם מה יקרה אם תלכו לידיד שלכם בשביל לבצע עבודה אבל תמצאו את עצמכם במיטה רדומים עם אותו אחד במצב ״כפיות״? חשבתם מה יקרה לאחר מכן? חשבתם שתתאהבו בו? חשבתם שכל הניצוצות הפראיים שלא ידעתם שקיימים עמוק בתוככם יבקעו החוצה כמו פרפר המשתחרר מהג...
