My Future Kingdom (Yoonmin)

פרק 3 - היום הראשון השלם שלי בארמון

נקודת מבט ג'ימין

אני וטאהיונג נכנסנו מחובקים לארמון ידי על כתפו וידו על כתפי צוחקים על דברים חסרי משמעות וכשהגענו לשולחן האוכל כולם הביטו בנו מוזר ראיתי עוד שני אנשים שלא ראיתי בעבר מעולם הם עמדו ליד יונגי כל אחד מצד אחד "או חזרתם איך היה בחוץ?" שאלה המלכה בנחמדות ניגש אלינו ומנשקת את הלחי של כל אחד מאיתנו "ב-בסדר גברתי" אמרתי בגימגום "אז אתה בטח האח החדש פארק ג'ימין" אמר הבחור שעמד מצד ימינו של יונגי "כן" יונגי אישר את דבריו של הבחור "נעים מאוד" אמר התקרב אלי והושיט את ידו "הדוכס הבא ג'אנג הוסוק" אמר מפתיע אותי 'אז זה הוא הדוכס הבא?' חשבתי "ה-היי פארק ג'ימין" עניתי ולחצתי את ידו הוא קד ואני אחריו והוא חזר למקומו ליד יונגי "היי ג'ימין אני ג'ון ג'ונגקוק הנסיך לכתר של ממלכת ג'ון" אמר ג'ונגקוק הוא התקרב אלי והושיט את ידו ולחצתי אותה "היי" עניתי לחצי את ידו קדנו אחד לשני והוא חזר למקומו והביט בטאהיונג "היי הנסיך טאהיונג איך אתה מרגיש?" שאל ג'ונגקוק את טאהיונג "אני בסדר.. הנסיך ג'ונגקוק איך אתה מרגיש?" שאל לחיו היו סמוקות בטירוף "מעולה מין טאהיונג" ענה וטאהיונג התכווץ בעצמו עוד יותר 'מה הולך בינהם?' חשבתי נאנח "הכל בסדר ג'ימיני?" המלך שאל "כן אדוני" עניתי והוא הנהן "בסדר בואו נשב לאכול גם אתם ג'ונגקוק, הוסוק" אמר הם הנהנו והתיישבו הוסוק התיישב לידי ומולו ישב ג'ונגקוק ליד טאהיונג והתחלנו את הארוחה.

"אז ג'ימין כבר בחרת במה להתאמן?" שאל אותי המלך "לא אדוני, אבל אני מבטיח שאמצא משהו בקרוב מאוד!" עניתי מנסה לא להכעיס את המלך אך הוא צחקק "זה בסדר זה ברור מאליו תיקח לך זמן זה לא פשוט לבחור משהו ככה לכולם לוקח זמן" ענה מפתיע אותי הוא חייך אלי כמו לבנו "תודה אדוני" חייכתי שמח.

"אז ג'ימין שמעתי שאתה מהשכונות במקור מחוץ לארמון האם זה נכון?" שאל הוסוק "כן זה נכון" עניתי והוא הנהן "ואיך היה לך שם?" שאל מפתיע אותי בהתעניינות שלו "בהתחלה היה לא רע היה לי אמא ואבא עד שאבא שלי מת בפתאומיות בתאונה ולאחר מכן נשארנו רק אימי ואני עם השנים אימי נהיית חולה כאשר הייתי בן 11 ונאלצתי לצאת לעבוד בכדי לממן את התרופות שלך ואת האוכל לבית לא מזמן היא נפטרה ובגלל שלא אכלתי לא שתיתי כבר ימים ומהעצב של מותה התעלפתי ברחוב והמלכה מצאה אותי והביאה אותי לכאן, וככה אני נמצא פה היום" אמרתי מחייך להם ואוכל המלך הביט בי במבט בוחן ואז הנהן "אתה בחור חזק ג'ימין" אמר המלך "תודה אדוני" אמרתי "ובאיזה עבודה עבדת?" שאל המלך "זה השתנה בגיל 11 הייתי אחראי על העברת שקי אורז של כ-13 קילו אל דוכני המכירה בשוק ובגיל 15 עזבתי שם והתחלתי לעבוד בשוק עצמו מסדר את הירקות והפירות מוכר אותם ומביא סחורה חדשה כמובן שהמשכורת שלי עלתה כל-כך שתבגרתי ועשיתי הרבה פעולות בו זמנית" אמרתי מספר להם "וואו זה מאוד... קשה בייחוד בגיל כזה" אמר והנהנתי "כן אני לא אשכח את יומי הראשון בעבודה זה היה מסיבי וקשה הכתפיים שלי נקרעו באותו יום אבל חזרתי הביתה במחשבה שזה שווה את זה כל עוד לאימי לא יכאב" חייכתי והוא הנהן "אתה חזק!" אמר המלך "תודה רבה אדוני" אמרתי קד לו יונגי רק הביט עלי בלי לומר מילה נראה כאילו הוא בוחן אותי.